קבר ישראל

מקום לתשובות

הי שותפות אהובות!

במדור הזה עולות שאלות ותשובות שפורסמו בקבוצת וואטסאפ של מדרשת "פנימיות" בשם "המקום לכל השאלות" שאפשר לשאול בה שאלות בהשקפה, באישור מנהלת המדרשה כמובן וצוות המשיבים.

יש לי קרובי משפחה ממש נחמדים וחכמים, שעדיין לא שומרים תורה ומצוות. בשבעה של סבתא שלי ע"ה היו לנו הרבה שיחות ואז הבנתי כמה הם לא יודעים דברים בסיסיים.

היו להם שאלות על קבורה יהודית ועל תרומת איברים, ולמה צריך לשבת שבעה וכו'.

האם אני צריכה לשכנע אותם? האמת שלא לכל דבר אני יודעת את התשובות בעל פה.

מה יחס היהדות לגבי תרומת איברים והאם בנים חרדים חייבים במצוות כיבוד הורים במקרה שההורים שלהם מבקשים דבר כזה?

*

שלום וברכה,

זהו נושא חשוב מהיותו קשור עם משמעות החיים ומשמעות הנשמה.

הבה נתייחס לכל עניין בנפרד.

חשיבות הקבורה: כבר אצל האדם הראשון אנו מוצאים במדרש (פרקי רבי אליעזר פרק כא) שקברו את קין. בהלכה יש חשיבות גדולה מאוד לקבורה וזו נחשבת למצוה חשובה מאוד. הקבורה היא טובה עצומה לנפטר והיא חובה על כל אדם לקבור אם אין מישהו אחר שיעשה זאת. האדם נברא בצלם אלוקים ואם לא בא לקבורה זה עלבון לצלם אלוקים שבו, והנפש לא מוצאת מנוחה כל זמן שלא באה לקבורה.

לכן לשאלתך, אין לשמוע להורים המבקשים לא להיקבר. מובא ברמב"ם שגם אם אדם ציווה שלא יקברוהו, אין שומעים לו, משום שיש בזה ביזיון למשפחה ולכל ישראל (הלכות אבל יב, א). ועליך לדעת שמצוה וטובה גדולה היא לנפטר.

ועוד, קבורה בארץ ישראל מעלה גדולה יותר. במשך כל הדורות היו יהודים שמסרו נפשם וממנם להיקבר בארץ ישראל.

יש להוסיף כי הקבורה היא חלק ממחזור החיים הרחבה שהגוף עצמו נקבר והנפש עולה לעולם עליון ובקרוב ממש הגוף קם לתחיית המתים.

תרומת אברים: כיום תרומת אברים מאדם חי  הוא דבר מותר ואף מצוה, וגם מנפטר. כמובן יש בכך המון פרטי דינים ובכל מקרה לגופו צריך לשאול רב שמבין בתחום, רק באופן כללי אני עונה כאן.

ישיבת שבעה על פי הלכה: אובדן ופטירת קרוב הוא דבר מצער וקשה. כיום במחקרים יש המון דיונים מה הדרך להביא את הקרובים להתגבר ולעבור משבר של אובדן. המחקרים העלו כי הדרך ההלכתית בדת ישראל הינה הדרך הבריאה ביותר המפגישה את האדם עם השכול בצורה המיטיבה ביותר. כאן המקום להזכיר את הפן הקבלי-מיסטי שבמנהגי האבילות הפועלים תיקון גדול לנפטר.

נקודה למחשבה, האדם נברא לפי התוכנית המקורית היה אמור לחיות חיי נצח והמוות לא היה בתוכנית. לאחר חטא עץ הדעת נקנס במיתה. ממילא מובן כי המיתה היא עניין זמני, ובקרוב ממש בגאולה יחזור האדם לחיות חיים נצחיים בגוף גשמי.

מעניין לראות כי כבר היום במדע גילו גן מסויים האחראי על ההזדקנות, וכעת כל מחקרים כיצד לנטרל את הגן הזה ואז יוכל האדם לחיות חיי נצח…

בקרוב ממש.

(השיב: הרב ארז בנדטוביץ')