תפריט
יומנה של תשראית טרייה/10
צום גדליה. קמתי בשמונה, התארגנתי בקלות, חברה הכינה לי קפה. היה מעונן. משב רוח חזק קידם את
עמוקה
שלום…. אני אחת שחושבת מאוד מאוד הרבה…ואני גם עמוקה… כך שיוצא שאני שואלת הרבה שאלות עמוקות… זה טוב?
חג של אהבה
חשבתן פעם למה אנחנו חוגגים את סוכות? טוב, אולי חלקכן יודעות שזה לזכר ענני הכבוד שה' שם מסביבנו
עמוקה
שלום…. אני אחת שחושבת מאוד מאוד הרבה…ואני גם עמוקה… כך שיוצא שאני שואלת הרבה שאלות עמוקות… זה טוב? זה
יומנה של תשראית טרייה/10
צום גדליה. קמתי בשמונה, התארגנתי בקלות, חברה הכינה לי קפה. היה מעונן. משב רוח חזק
חג של אהבה
חשבתן פעם למה אנחנו חוגגים את סוכות? טוב, אולי חלקכן יודעות שזה לזכר ענני הכבוד שה'
קשה לי בתפילה
היי אני רואה את החברות שלי בכיתה כולן צדיקות ואוהבות להתפלל ,ותכלס כשאני אומרת את זה בקול לא התפללתי כבר מלאא זמן. אין לי כוח בבוקר ובשניה שאני פותחת את הסידור אני מתחילה להירדם.. יש תפילה
איך לשמוח במצב כזה?!
לאחרונה גילו לאבא שלי את המחלה ל"ע, הוא כמובן התחיל בטיפולים והכל כל כך קשה.. אם אני אתחיל לספר זה לא יגמר… ואני לא מבינה איך אפשר להיות בשמחה במצב כזה ????
למה רק אנחנו צריכות לכבד?
פעם דיבר אצלנו בבית ספר איזשהו רב על הנושא של כיבוד הורים. הוא סיפר שפעם הוא הרצה בתיכון לא שומר תומ"צ לע"ע על אותו נושא, ושם הוא פתח את ההרצאה בשאלה: למה צריך לכבד הורים? ומהר
מתולתלות/3
משהו חשוב לפני הרשימה – לוקח לשיער זמן להתרגל. נ-ק-ו-ד-ה. זה לא הוקוס פוקוס. לשמנים מהקרקפת לוקח זמן לחזור לתפקוד מלא וגם לשערות עצמם, צריך לתת זמן להשתקם. גם לכן יקח זמן להבין מה בדיוק השיער
ח-ד-ש-ה
חברויות חזקות, והזמן לא מעט. מתקרבת פסיעות, בהיסוס קצת מעט… אבל מסיכות! שלא תקלוט אף אחת. את שברירות המבט והקושי שלי, להיות בתחילת מסע כה רציני. לא מכירה אחוז ממאת אחוזי המנהגים.
אחחח
אבל פלא הזעקות והכאב לא נותנים מנוח. וממשיכים וממשיכים.. אבא סובל. זו מילה חמודה שאפשר לתאר את המצב. אתן אפילו לא יכולות לתאר כמה זה קשההההה שהדמעות כבר עומדות בעניים. ורוצות לצאת. אך מסתירה בכל כוחי.
לרקוד ולחבק את הסגור
מחר בערב שמחת תורה. השיא של החגים. ועוד יומיים וקצת – מגיע ההבטחה המפורסמת: אחרי החגים אני… אעשה/ אבטיח/ אדבר עם /אשתנה… וכן, זה הגיע מהר מידי, ולא ממש תכננו את זה – אבל ממש עוד
יומנה של תשראית טרייה/9
בוקר יום שני של ראש השנה! שיניתי סטייל, השמלה הקיצית איכשהו הפכה לבגד חורפי מאוד. הלכתי עם חברה לרובשקין, לאכול קורנפלקס. סיימנו את הקורנפלקס, והפנינו פנינו לכיוון סעוון סעווענטי. ונצעדה בית רבינו שבבלה, ונתפלל שחרית כמו
כשבת דודה מתחתנת ב770:)
אז קיבלתי השראה מכל הסיפורים שנכתבו כאן על בנות שטסו לרבי… ואני רוצה להוסיף גם מהחוויות שלי! 🙂 אמנם לא טסתי לתשרי, טסתי לחתונה של בן דוד, אבל אתן בהחלט הולכות להזדהות… :)החתונה התקיימה באלול, והחופה
