הבוחר בנביאים טובים /28

יהונתן בן שאול

תודו שחיכיתן לדמות הזו…
יהונתן אומנם לא דמות מרכזית בתנ"ך אבל יש הרבה מה לספר עליו. אז נתחיל.

יהונתן היה בנם בכורם של שאול ואשתו אחינועם בת אחימעץ
יהונתן היה גיבור חיל, מסופר עליו שהיה הורג עשרים אנשים במכה. מלא סיפורי גבורה. הוא היה שר במלכות אביו.
המלחמה הראשונה עם הפלישתים בימי שאול, איזה סיפור יפה זה?
יהונתן הורג את נציב הפלישתים אחרי שזה האחרון הקשה את עולו. למרות שלבנ"י היה מלך הם היו תחת הפלשתים ושלמו מס לפלישתים עד שיהונתן עשה לזה סוף והרג את הנציב. הפלשתים נערכו למלחמה וגם בנ"י.
רק שלבנ"י ישראל לא היה כלל כלי מלחמה… ודרך נס קיבל יהונתן חרב ממלאך.
והוא יצא לבד! להילחם בפלישתים. והרג בהם… וקיצ' עשה חגיגה.

הוא היה יורש העצר אך לאחר שנלקחה המלכות מאביו והוא הכיר את יורש העצר שנבחר, הוא לא נמנע מלחבור אליו..
דוד ויהונתן. זה כבר סוג של ביטוי כזה.

אהבתם הגדולה "אהבת דוד ויהונתן" סמל לאהבה בלי אינטרסים. אהבה גדולה. אהבה של ויתור והשלמה. "כי אהבת נפשו אהבו…."
בין דוד ויהונתן הייתה שבועה. ברית.

לא פעם אמר יהונתן לדוד שהוא יודע שדוד יהיה מלך אחרי אביו והוא יהיה לו למשנה.
לפני שדוד מתחיל את הבריחה שלו משאול הוא נפרד מחברו הטוב, יהונתן.
בפגישה מרגשת ומלאת דמעות על כך שהם נפרדים.
ופעם אחת חמק יהונתן והגיע למקום המסתור של דוד לחזק אותו.

וזהו.
החלום שלהם להחזיק יחד את הממשלה לא התממש.
שאול ויהונתן מתו מות גיבורים על הגלבוע.

דוד נושא עליהם קינה: "הצבי ישראל, על במותיך חלל. איך נפלו גיבורים?….צר לי עליך אחי יהונתן… נפלאתה אהבתך לי…."
בסוף קינתו דוד מקלל את הרי הגלבוע.
"הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם."
קללתו של דוד קיימת עד היום. מי שרוצה לראות מה זה כוח של איש האלוקים… הרי הגלבוע בקיץ בצבע חום… (חצי מהם… כאילו מישהו לקח עם סרגל וחצי חום חצי ירוק…. בחורף ממש חצי ירוק בהיר וחצי ירוק קהה. כי לא יורד גשם איפה שנפלו במלחמה כי דוד קילל אותם אבל מי תהום בחורף  גורמים שיהיה קצת עשב…)

דוד חוזר לארץ יהודה, (בבריחתו משאול הוא הלך לארץ פלישתים והיה שם עד המלחמה בגלבוע.) בני יהודה ממלכים אותו למלך ומקווים שכל ישראל ייעשו כמוהם.
אבל אבנר לוקח את בנו הרביעי של שאול, איש בושת (שלושת בניו הגדולים יהונתן, אבינדב ומלכישוע נפלו יחד איתו במלחמה בגלבוע) וממליך אותו על כל שאר ישראל.
ואז מתחילה מלחמת אחים.
עד שאבנר עושה הסכמים ואז יש הרבה פוליטיקות. (מה אתן רוצות? גם פעם היה פוליטיקה ובלאגנים…)
ואחרי שבע וחצי שנים בהם דוד מולך על בני יהודה בלבד מגיעים אליו כל ישראל ורוצים במלכותו (האמת, גם אני….)

כשדוד מולך על כל ישראל הוא מחפש אם נשארו שרידים לבית שאול. כדי לעשות איתם חסד. להמשיך את החברות שלו עם החבר הטוב שלו… שאיננו..

בואו נחדד משהו קטן.
פעם, כשבית מלוכה נכחד וקם בית מלוכה חדש, בית המלוכה הישן נכחד לגמרי.
דוד הוא היחיד במלכים שלא מכלה את בני משפחת המלך הקודם!
אז כנראה שהיה לשרידים האלה ממה לפחד.
ודוד מוצא. בנו של יהונתן, מפיבושת. (היו עוד. אבל ברגע שהיה את בן יהונתן השאר כנראה פחות עינינו….)
מפיבושת היה נכה מגיל חמש. האומנת שלו כששמעה על המלחמה בגלבוע ברחה איתו והוא נפצע במהלך הבריחה.
דוד נותן לו נחלה ומפרנס אותו ודואג לו "כאחד מבני המלך…"

דוד אהב את בן חברו. ומפיבושת שהיה תלמיד חכם גדול למד המון עם חברו של אביו. דוד החשיב אותו לרבו למרות שהיה ביניהם הפרש של 25 שנים. דוד היה שואל את מפיבושת בהלכה ובעיקר בפסקי הדין שנתן, לא על כל דבר הם הסכימו ובהרבה הלכות הם חלקו זה על זה אבל היתה ידידות ביניהם.