עוזר… מנסיון
מלא פעמים הייתי בדיכאון/עצבים/בדידות/עצב/הרגשה של ריקנות
או איך שלא תקראו לזה?
תקשיבו הפתרון היחיד שמצאתי לזה (בטוחה שיש הרבה אבל זה מה שמצאתי שעוזר לי)
זה לעשות!
לא משנה מה…
לאפות/לשחק עם אחותי/לארגן זום לכיתה/לערוך איזה סרטון או מצגת/ לקרוא/להתקשר לחברה/לצייר/לעשות ספורט.
העיקר לא לבזבז עכשיו יום שלם בלשכב במיטה…
את אוהבת לערוך ולעשות מצגות וכל מיני כאלו תעשי אם זה משו
את אוהבת לנגן תפתחי את זה
את אוהבת לצייר תמשיכי עם זה
את אחת שאוהבת ליזום
אתן לא מבינות כמה פעמים השתמשתי בדבר הזה אפילו שלא היה לי עצבים בכלל.
מקווה שעזרתי למשהי…
אם יש לכן עוד דברים שאפשר לעשות אשמח שתגיבו לי.
תודה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
אני רק רוצה לחדד שה"לעשות" זה לא כולל דברים…
כי לפעמים דיכאון/עצבים/בדידות/עצב/הרגשה של ריקנות וגם השתעממות…
יכולי לגרום לף לעשות דברים ממש ממש לא טובים.
אז תשתדלי למצוא משהו יותר מעניין וטוב:)
את כל כך צודקתתתת
אפילו לעשות דברים פשוטים כמו לארגן את הבית, לשטוף כלים, ולקפל כביסה זה מצוין!!
אותי זה הוציא לגמריי מדיכאוןן
כי שמתחילים לזוז, פתאום נהיה כח להרבה דבריםם
יואו זה לא אני כתבתי את זה?? חח וואי אני העלתי פוסט דומה ..נראה אם יעלו אותו..
קודם תודהה לךך?
דבר שני. דברים מהסוג הזה באמת יכולים לעזור. אך לפעמים מדובר במשהו יותר עמוק ופנימי.
וההנה יותר בריחה מהתמודדיות, כמובן שעדיף מלהישאר במיטה.. אך הדיכי עדיין נשארת, כי הבעיה לא פותרה…
אז מה עושים באמת במצבים כאלה?
קודם כל חשוב שעם כל הדיכי והקושי להמשיך לעשות
עשיה היא חצי תרופה לדיכאון (מנסיון) למרות שלפעמים זה מאוד קשה באמת.
חוץ מיזה לחזק את עצמך ולעודד את עצמך את מסוגלת את יכולה ה' נותן כוחות, הרבי אוהב אותך. כמה שזה קשה זה מה שבאמת טוב בשבילך וכו'. יהיו כאלה שיאמרו שזה לא עוזר אבל כשאומרים את זה שוב ושוב אבל בקטע אמיתי כזה בסוף זה חודר.
אבל באמת חשוב לא להפסיק לעשות דברים מועילים.
היה לי תקופה קשה בטירוף לא רוצה לפרט אבל קשה באמת. תאמיני לי שהיה לי את כל הסיבות שבעולם להרגיש מסכינה והייתי כזאת?
ותקשיבי רציני שכשעשיתי הרגשתי הרבה יותר טוב כמה שזה היה קשה. וגם בכללי אחד הדברים המרכזיים שגרמו לי להתרומם זה הלימודים אני מהסוג שלומד גם בוירטואלי?
נכוון..
זה עוזר.
אבל לא לגמרי.
כי הבעיה שנגרמה לדיכי, לא פותרה!!
ואז כל פעם זה חוזר…
אי אפשר כל החיים..
זה מוציא, נכון, אבל לא לגמריי. זה נשאר עדיין בפניים..
כמו אקמול, זה לא מרפה, הוא רק מדחיק תכאב..
מסכימה איתך לגמרי!
אני עושה ועושה ואומרים לי לעשות כדי לצאת מזה.
לפעמים זה עוזר אבל לזמן מאוד קצר.
בתקופה האחרונה כמה שאני עושה אני מרגישה לא שווה כלום ושכל העולם שלי אפור.
אצלי זו פשוט בעיה אחרת שאני משתדלת לעבוד עליה..
אנשים אומרים לי תצאי מזה אבל זו עבודה זה לא כזה פשוט.
אבל באמת לא לשכוח גם לעשות!
יואו שגם לי זה היה נשמע לא אמין אבל זאת האמת. באמת!
ואני צועקת את זה בזמן שפעם צעקתי בדיוק כמוך.
כי אני יודעת שזה נשמע שטויות אבל זה באמת עוזר מלא.
אחרי המעשים נמשכים הלבבות נכון?
בן אדם שמח הוא בן אדם שפועל!
זה משנה את החשיבה.
תאמיני לי באמת!
מילאת אותי במוטיבציה ?
וואו כמה את צוודקת.
דווקא ממש נחמד לי לשכב במיטה יום שלם 😉