פחד, כל הזמן

אי אפשר ככה יותר!
ושוב תסריטים גרועים,
מתעוררת בבהלה, מחנק.
אני רוצה לחיות! אני רוצה לחיות!
חמודה את שלי! וכמו מרגישה שרוצה להתקשר לבדוק שהכל טוב,
או לקום מהמיטה לבדוק שהמשפחה שלי בסדר.
לילות מבעיתים
ובבוקר משתדלת לשים את המסיכה השמחה, כאילו הכל בסדר והדבר המתיש בחיים זה מבחן בתנ"ך או במתמטיקה.
או ליתר דיוק התחלתי להיות קצת שאננה לדברים האלה,
אם תחשבו שאני שמחה אז לא!
כי יש דברים הרבה יותר מפחידים שבלילה קופצים לי.
אז אולי כדאי שהלילה אני אכוון קצת יותר
"ואל יבהלוני רעיוני וחלומות רעים והרהורים רעים"
ואני מקווה שבעז"ה אני אקבל את הכוחות.