-ערב כשלונות-
לפעמים יוצא לי ככה להתעורר בזכרונות מהעבר,
זיכרונות מעניינים (בד"כ), או זיכרונות שאני דופקת לעצמי את הראש ושואלת: מה? מה פדהאל? מה חשבת לעצמך באותו הרגע? ולמהה למען ה'????? (אתן לא רוצות דוגמאות תאמינו לי, למרות שזה מה שבערך אני הולכת לעשות עכשיו…)
בקיצר החלטתי לשתף אתכן בסיפורים, זיכרונות יותר נכון לומר, שאין לי מושג למה נזכרתי בהם ואין להם משמעות מיוחדת או כאלה שאני שואלת את עצמי את השאלות אשר שאלתי כאן למעלה.
–
זה היה כשהייתי ביסודי, אולי כיתה ד' משו כזה בערך, אני ובנודודות שלי החלטנו שאנחנו כותבות ספר (קומיקס, אל תשאלו, שלא דעו מצרות) בקיצור בת דודה שלי התחילה לצייר (בקושי חצי עמוד) ואז ניראלי רבנו, לא זוכרת מה בדיוק קרה אבל מפה לשם הם "העיפו" אותי מעיסקת כתיבת הספר.
וכמובן שנורא נעלבתי, בכללי אז הייתי נורא רגישה (וירוס ויראלי…) ורציתי לספר לאימא שלי אבל התביישתי, אז החלטתי שאני רושמת לה מכתב ובו סיפרתי לה את סיפור המעשה (מעניין אם המכתב הזה עדיין קיים). ואז היא קראה את זה וגם אבא שלי ואבא שלי אמר לי שאם אני אכתוב ספר הוא מוכן להדפיס אותו (כפיצוי כמובן!).
ראוי לציין שבאותם הימים הייתי המאושרת שבאדם וניגשתי במלא המרץ לכתוב סיפור.
(יאו אפילו עכשיו אני מתרגשת בשביל עצמי דאז)
בקיצור איך כותבים ספר?!
כמובן!!
קודם צריך שם לסיפור, משו מאגניב אבל (כמובן שלא אבל אני עכשיו רושמת איך שחשבתי אז…), כותרת שנונה בטירוף שחלק ממנה זה הראשי תיבות של הילדים מתוך החבורת הילדים שהצילה את העולם ומצד שני כותרת שמרמזת על הסיפור כולה (לדוג' חרב (בואו ניראה מי תזכור ת'ראשי תיבות?) המרגליות). בסוף הבנתי שהכותרת לא חשובה בשלב זה ופניתי לכתוב את הסיפור.
סיפור מעורר התרגשות ודמעות על ילדה בכיתה א' ש-
ש-?
עד עצם היום הזה אין לי מושג מה איתה.
מסכנה.
מה היה שמה בכלל??
אני אפילו לא זוכרת מה כתבתי.
ניראלי אפילו מחקתי את זה.
תקשיבו, זה נורא פאדחני מה שחירטטתי שם, כלומר, לא חירטטתי שם כלום וזו בעצם הבעיה, כלומר:
אני זוכרת שפעם בהרצאה המרצה אמר שאם ימציאו סרט, על מישו שקם בבוקר התלבש, ציחצח שיניים, אכל, הלך לעבודה, חזר, אכל, הלך לישנו"צ, אכל, קרא ספר, הלך לישון, וחוזר חלילה, אף אחד לא יראה את הסרט הלז.
בכל אופן ככה הסיפור שלי היה ניראה בערך, ניראלי גם היה רשום רק ארבעה עמודים (בטח גופן 30 כזה…)
ואז הבנתי שאין לי את זה בלכתוב סיפורי מתח מעוררי השראה והתפעלות, למרות שבכיתה א' כתבתי סיפורים מ-רתקים על "שושי עוזרת לאימא" וכגון אלו וכו' וגו'.
-כשאורי נכשל, הוא מבין שאולי בכל זאת הוא היה צריך לחשוב על כותרת שנונה עם ראשי תיבות של חבורת ילדים שהצליחה להציל את העולם ותוך כדי מרמזת על הקצ' של הסיפור.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
30 תגובות
איזה חמודה היית פעם ☺ (ועדיין)
חיחיייי
???
פדהאל???
הכתיבה שלך לא מהעולם הזה?
תודה!
גם השם שלך לא מהעולם הזה…..?(חמוד בטירוף חח)
????
וואייי חחחח פדהאלל הצחקתותיי
איזה זכרון ילדות מדהיםם?
זה הולך להיות בלוג סיפורי ילדות? חחחח
אממ לא בדיוק… כי זה לא בלוג אבל כל פעם שאני יזכר במשו זה יתקשר לכותרת…
פדהאלית חמודה שכמוך!
הכתיבה שלך קולחת ומצחיקה כתמיד, שנונה וזורמת.
מחכה כבר לסיפור הבא!
????❤️
חחחח אמלהה
גם אני ניסתי לכתוב סיפור כשהייתי קטנה..
רק שאני הלכתי יותר על סיפור מתח על משפחה שטבעה בים עם כרישים???
אחרי 2 עמודים התייאשתי וגנזתי את הרעיון…
ניסיתי לכתוב מתח!!!
אבל זה לא הלךך, זה פשוט לא אני, אני אולי דרמטית, אבל אני ומתח זה כמו גבינה צהובה ושוקולד.
אוחח פדהאל.
זה היה מוכר לי מאנשהו…??
אויייי?
איך זה גלשש????????
לאאא חחחח את משו את וכתבת ממש יפה ומצחיק
גם את משוו!
ותודהה?☺️☺️
איזה כייף!! עלה מהר פדהאלוש ?
ואני אומר שוב ושוב שאני אוהבת את הכתיבה הזורמת וההומוריסטית שלך!
וכמובן את הסוגריים:)
כן זה באמת כיףף,
תודה נשמהה❤️
וואו הזכרת נשכחות…
בכיתה א' כתבתי סיפור על ילד שנולדה להם רביעייה (מעניין אם כתבתי 'רביהיעה'…) והוא לא רוצה שידעו ומתחמק מחבר שלו שרוצה לבא אליו… משהו מחורטט של אולי עשר עמודים… (המון!!!)
בתחילה כתבתי: 'מנדי אמר: "תוב", וחיים ענה "יופי" '
אבל אח"כ גיליתי את המילה… דרש!
וכתבתי- 'מנדי דרש: "עני לו יחול איום" חיים דרש: "אבל למע? מנדי כשב ודרש: קי אמא שלי אסוקע "
הבנתן?
אחחח אחח איזה נאיבית הייתי…
חחחח דיאןןןן הרסתתת
איזה נשמהה???
?
פוסט כזה חמודד
ובקשר לזכרונות מהעבר מעין אלו (כחכוח גרוני עמוק)… עליהם נאמר הביטוי: כפרת עוונות.
לגמריי??
ותודהה נשומל'ה
יש לך כתיבה זורמת שתדעי
אני יודעת?
חיחי פדהאל הצחקת אותי…
אין על הכתיבה שלך!!
אה אולי עכשיו תכתבי ספר והוא יוציא את זה?! הזמן עשה את שלו עכשיו יש לך כתיבה מטורפת!!!
נ.ב. אל תשכחי לומר לי איך קוראים לספר:)
חח מתוקההה, יש גבול לכל המחמאות, אי אפשר לדרוש מאדם דבר שהוא אינו יכול לבצע.. חוץ מזה בטח אבא שלי כבר שכח מזה….
חחח
פדאהל העלת לי חיוך על הפנים…
גם את לי?
פדהאל איזה מתוקהה♥️♥️♥️
חחחח מצחיקולהה????
?
חחח
אז שתדעי שאני כתבתי יותר מעשר סיפוריםם כשהייתי קטנה..
כל פעם בהשראת ספר אחר שקראתי..
וגם בכל ספר כתבתי המוןן אבל בחיים לא גמרתי.
וגם בחיים לא הראתי את זה לאף אחד (איזה מזלללל!! לפחות בנושא הזה היה לי שכל לא לעשות לעצמי בושות)
גם היום אני כותבת המוןן שירים וספרים וכדו'..
אבל חוץ מפורולוג של ספר אחד שהראתי שניה לחברה שלי, בחיים הספרים שלי לא השתזפו מעיניהם של זרים..
מזכיר לי מיליון סיפורים שהתחלתי ביסודי וזנחתי עד שהחברות המהממות שלי הציתו לי את יצר הכתיבה מחדש…