זה נורמלי שילדונת בת 15 סך כל מסתכלת על העולם מלמעלה למטה?
שולחת את הפוסט, מקווה סוף סוף להבין האם אני יחידה מסוגי או שאני סתם מדמיינת ולא שמה לב להכל בסביבה שלי
אז ככה:
שלום וברכה לכולם!
חדשה באתר
קוראים לי זהירה (עושה קונוטציה למישהי דקיקה כזאת, נכון? אבל דווקא יש לי נוכחות),
גילי הוא 15, צבע שיער שחור, עיניים בחום כהה-ירוק, גובה ממוצע, רזון ממוצע, יופי ממוצע.
אהבה מטורפת למוזיקה וגם כישרון לה, אינטליגנציה רגשית ושכלית גבוהה
ביסודי עברתי הרבה פגיעות חברתיות, אבל גם הייתה לי עוצמה, כזו שהחזיקה אותי מעל המים ונתנה לי גם תקופות ממש טובות
כיתה ז' הייתה הכיתה שנחשפתי. והרבה. מוקדם נורא ועשה לי רע אבל אני בסדר סופו של דבר.
כיתה ח' הייתה חתיכת טראומה בקטע שלא ידעתי איפה אני ומה אני עושה בחיי,
השתייכות לכל החוגים בכיתה, החל מה'חילוניות' ועד לדוסות העיר, עובר בפתוחות והדתיות..
אחת שלא מגדירה את עצמה ומקווה שלא מגדירים אותה, חברה של כולם
ואז עליתי לתיכון וכיתה ט הייתה ההתחלה של השאלות, המחשבות, הרצונות האחרים..
וזה כל כך היה חזק,
עלו לי שאלות על התורה, על ההשקפה, על החיים ועל אלוקים,
בראש מאוד פתוח, על כל דבר שאלתי, רציתי מקורות ולא הסכמתי לקבל תובנות שלא לגמרי מתיישבות על הכתוב.
הכל בדקתי בשקט, המחשב ואני
מההורים התביישתי ברמות ולא מצאתי איתם שיח משותף בנושאים כאלו, דווקא ניסיתי.
אני פשוט יכולה לחלק את כיתה ט' לתקופות
שאז חשבתי ככה ורציתי ככה, זה השתנה טיפה, קיבלתי עוד צורת הסתכלות
בלי קשר גיבשתי לי דעות על בני אדם וצפונותיהם, על סוד האושר, על חרדים וחילונים, על מוסריות וכל דבר בעצם,
אני גאה בעצמי על הבגרות שלי ועל הדעות ההגיוניות.
אז הגעתי לכיתה י',
ולאחרָי ניסיון (כן, הספקתי לעבור גם מעבר) תובנות חיים, ידע, ושאלות חזקות יותר מדי.
וכך תוהה אני לעצמי, האם אצל כולם זה כך?
על פניו נראה שלא.
אני רואה בנות בכיתה ובחיים,
כל אחת היא עולם שלם אמנם
אבל אצל אף אחת לא מצאתי את אותה רמת עומק, חכמה ובגרות כשלי
(כן, מודעת לזה שאני עפה על עצמי, אבל לא נורא מגיע לי😋)
איך זה שאני אדבר עם חברה בגיל 20 ועדיין ארגיש שהיא לא מספיק בשביל כל התובנות שלי?
איך זה שאני מתכתבת עם בנות 18 וזה לא יהיה זה?
שלא נדבר על בנות גילי..
אל תבינו לא נכון, מכל אחת אני לומדת המון המון ולכל אחת יש עולם כל כך עשיר משלה
שזה פשוט פספוס להפסיד אותה
אני יכולה לשחנש ארוכות עם בנות והן יחכימו אותי מלא,
אבל זה לא יגיע לרמה שאני אחשוף בפניהן את אחת מהשאלות שלי נגיד,
והרבה בגלל שאני אפחד להותיר אותן בלי תשובה והפחד להזיק להם..
גם.. לא'ידת, אבל נגיד מעמד בחברה, ולחץ חברתי וכל אלו.. אני כאילו מרגישה רמה מעל,
זה לא הדבר שהכי מעניין אותי בחיים ואני מרוצה מהמקום שלי, לא בולט אבל יכול להיות כזה,
החברה זה לא ה-נושא שמלהיט אותי,
אני כאילו מסתכלת ומתבוננת יותר בדברים שנוגעים יותר ברומו של עולם ויותר בתפיסה של המציאות וכו'
האם אני עיוורת לעומק של אנשים? או שמא אדם נדיר אנוכי?
פליז תגלו לי
ספרי מתי התחלת את גיל ההתבגרות, במה זה נלווה, בת כמה את כיום ובאיזה מצב את?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
כן, זה הגיוני שאת מרגישה בוגרת בהרבה מכל הבנות שבגילך, אבל אם תבדקי לעומק- אני מניחה שתופתעי לראות עומק בבנות שנראות רק שטחיות קלילות. כי כשאת עומדת ליד הים את לא באמת יכולה לדעת מה העומק שלו. (הגזמתי עם המשל?)
וואו המשל!!!
זה היה עמוק
מה זה אומר??
האם אצל כולם זה ככה? אני לא חושבת שאצל כולן זה באותה רמה, אבל כן, זה תהליך שהרבה בנות עוברות וגדלות ממנו
לגבי הגיל, זה ממש לא קבוע, יש בת שמתבגרת מהר ויש כזו שלא, לאט לאט הגיל הוא לא המאפיין לבגרות, אלא התהליך שכל אחת עברה, הגיוני שיהיו בנות גדולות והן יראו תינוקיות והגיוני שבנות צעירות יותר יראו גדולות (בדרך כלל יש סיפור חוזק מאחוריהן)
יש כל מיני סוגים של עומק, הגיוני שאם חשיבה יותר מעמיקה על כל בת, תגלי אוצרות, אבל אם תדעי לפשט את דבריך – אחרות יוכלו לגלות את העומק שבך
אדם נדיר את לא, אני מצטערת אבל התארים האלה שמורים לי…
לספר על עצמי? לא, רק אגיד שאני בשיאו של תהליך… אני חושבת שאני במצב די טוב, אבל יש לי עוד הרבה לאן להתקדם
וואי,
קראתי את זה פעמיים רק כדי להבין מה אני מרגישה כלפי זה.
אז.
או שאת ממש חיה בסרט,
או שאת מוקפת באנשים ממש שטוחים.
בהנחה שההנחה הראשונה נכונה,
תנסי לצאת מזה, ומהר.
אני הייתי שם, עמוק.
וזה מקום גרוע, ותקוע.
בכל האנשים יש עומק, ותובנות יפות וחכמות ונכונות על החיים.
הרבה אנשים יודעים ועוברים המון,
זה מעלה בהם מגוון שאלות, שמפתחות אותם למה שכנראה את הגעת.
וכן, יש הרבה אנשים נדירים.
אבל גם באופציה שאת נדירה יותר מכולם.
להיות שונה זה תמיד לא טוב, גם אם זה לצד הנכון.
המלצה שלי,
תצניעי את הבגרות והעומק שלך.
כדי שלא תישארי לבד.
ואז, יש סיכוי שבאמת הבנאדם העמוק היחיד.
יהיה את.
וואוי כן! גם אני ככה
וכתבתי על זה פוסט
כן זה מאד הגיוני.
א לכל אחת יש דרך חיים ודברים שהיא עוברת בחיים, זה שונה משל השנייה אז גם התובנות שונות.
דרך אגב, את נשמעת בן אדם מאד בוגר ביחס לגילך
ב הגיוני גם מאד שתראי נערה בת 18 והיא לא הגיעה לתובנות ולעומק שלך. יש נערות בגיל 18 ויותר שעדיין ילדותיות וזה בסדר, זה עובר.
אגב הזדהתי ממש על הקטע של הלחץ חברתי כי זה דבר שמזה לא עובד עלי. אני בחיים לא חושבת שהמעמד שלי ירד אם אני לא אקנה ולא אעשה מה שכולןןן עושות.
הייתי במקום ממש לא טוב. שמחה שהבנתי את זה ותפסתי את עצמי בזמן, ושמחה שהיה לי את הכוחות לזה.
לא נגמר לי ההתמודדות, אני עדיין בדרך…
הי זהירה!
קודם כל ברוכה הבאה לאתר שלנו, אני בטוחה שהספקת להתרשם לטובה…
לגבי מה שכתבת, אני כל כך מבינה אותך,
אמאא, רק אלוקים יעיד כמה אני כזאת!
זו אולי התנשאות אבל זו לא…
אני פשוט מרגישה יותר בוגרת, יותר מבינה, יותר—
לא יודעת פשוט אחרת מהן… קשה לי לפתוח איתן נושאים עמוקים…
בחרתי את החברות הטובות שלי בפינצטה
ויש לי המון חברות שגדולות ממני…
אני עושה המון שיחות עמוקות עם
בנות דודות גדולות ממני בכמה שנים טובות…
זה קצת קשה הייתי אומרת…
כי יש דברים שאני לא מוצאת את האדם הנכון לשתף אותו בזה,
כי אני מרגישה שאנשים יסתכלו עליי מלמעלה למטה ולא יבינו אותי…
אני לא חושבת שאת עיוורת לעומק של אנשים,
פשוט את הרבה יותר עמוקה מהן, אז קשה לך לראות את העומק הזה…
צברת ניסיון של הרבה יותר מסתם בת גילך, מבינה?
את גיל ההתבגרות באמת התחלתי בגיל 13…
בכיתה ז כשהתחלתי לכתוב שירים ובעצם להבין את המשמעות של החיים…
התחלתי להבין שהחיים הם לא תותים… שיש המון רוע בעולם וכו…
תמיד הייתי חושבת יותר מכולם, עמוקה יותר מכולם והכל,
אבל שאלת על גיל ההתבגרות, אז כן, גיל 13.
הייתי המון פעמים נכנסת לדיכאונות
בגלל שהייתי תמיד מחפשת את המשמעות העמוקה של הדברים
וכאב לי שאף אחד לא מבין את הצורך הזה שלי…
כיתה י, שנה שעברה הייתה השנה הכי קשה שלי…
הייתי המון פעמים הולכת ל"מקום שלי" מן פינה כזאת בחצר של התיכון
יושבת שם בהפסקות, לבד, כותבת שירים, חושבת על דברים…
המון שיחות נפש עם עצמי עשיתי במקום הזה…
הייתי בדיכאון כל חודש אדר וזה היה ממש כואב…
עזבי, סתם דברים שעלו לי עכשיו…
היום אני בת 17 כמעט, אני שמחה על הדרך שעברתי…
למדתי לשלב, להבין שגם אם לחברות שלי אין אינטליגנציה ריגשית כמו שלי,
זה לא אומר שהן שטחיות ורדודות…
למדתי שהן מקבלות ואוהבות גם אם לא תמיד הן מבינות
את הצורך שלי ולא מסכימות איתו,
הן אוהבות אותי ועוטפות אותי למרות הכל!
מקווה שעזרתי לך וסורי ממש על האורך❣
היי גמלך.
נקודה אחת שאני בטוחה בה זה שבדיוק באותה מידה שאת לא מעזה לפתוח איתן דברים רגישים ועמוקים, אז גם הן כנראה נזהרות. לא כולן, ובהחלט יכול להיות שיש הרבה בנות שעדיין לא הגיעו לשלב.
אבל מהניסיון שלי, עם קצת אומץ תגלי כמה בסוף הרבה בנות שנראות שקטות, חלקות, אפילו רדודות- מלאות בעולם פנימי עשיר ועמוק. הוא מסתתר והן שומרות אותו לעצמן בעיקר…
.
הי נשמה, ברוכה הבאה לאתר שלנו!
אז זהו שאני ממש מזדהה איתך רק שאני מרגישה ככה מכיתה ו' (עכשיו תורי😝).
ואת צודקת זה באמת מאוד קשה לא להרגיש חלק ולפעמים המחשבות זה כאילו: "יואו אלוקים עם מי נתקעתי אתן בנות חמש עשרה תתבגרווו", או "רגע שאני אבין, השטות הזאת מצחיקה להן?" וזה באמת לא מהתנשאות אלא מתסכול מטורף ומטריף. אבל תמיד עודדתי את עצמי שכולן עוד יתבגרו מתישהוא…
אבל עדיין אני אפעם לא פוסלת אף בנאדם, דווקא כי לפעמים אני עצמי מתוסכלת כשאני מרגישה שמבוגרים אנשים וחברות לא קולטים את מי שאני באמת. ואני רוצה לצרוח להם "הייי אני לא מה שאתם חושבים שאני, יש בי יותר מזה, אם תוכלו לראות לרגע את התובנות שלי ואת מי שאני אתם תהיו בהלם, אתם פשוט לא יודעים כלום אזז למה אתם מביטים עקום??" (מחשבותיה של מישהי עמוקה שלא מצליחה לבטא את עצמה(אין יותר מעצבן מזה))
זהו אז למדתי לחיות עם עצמי ולברור לי אנשים כלבבי
וכשניסיתי לשתף עם אנשים תובנות וכזה ממש הופתעתי כי בסופו של דבר החכמתי מהם עוד יותר.
כולם עמוקים ולכולם יש תובנות מאלפות רק מה לעשות שבעולם שלנו אין להן כל כך מקום אז אנשים בולעים.
לכולם יש עומק מטורף רק יש כאלה שהוא רק מרחף להם אי שם בתת מודע והם לא מצליחים להביא אותו לידי ביטוי…
אני אישית משתדלת להיות פשוטה ואוהבת אנשים פשוטים אני חושבת שבהם יש הכי הרבה עומק…
תודה על שקראתם את מגילתי להלילה😝
גיל ההתבגרות?!
אין לי מוסג!!!
אין לי מוסג מתי הוא התחיל!!!!
האמת שאני חושבת על זה הרבה!!!
לפעמים נירא לי שכבר עברתי את הגיל הזה כבר …אבל אז מתקיפה אותי מן שאלה באמונה שאני חייבת שיענו לי ואז אני מבינה שאני עדין בגיל הזה אבל אז שוב אני בטוחה שעברתי ואז שוב… חוזר…
פשוט חוץ משאלו מוזרות, והאא כמות לא סבירה של טקת, מופרזת…מפחדת לפגוע באחרות…הגיל הזה לא מתבטא אצלי כאילו… כאילו עברתי אותו כבר (סימן קיצה)
האוו בה לי להכיר אותך עכשיו…!!!
כי נירא לי שגם אני כזאת קצת יותר מדי בוגרת…
מעניין…
וואו את מתרתקת!!!
איך הייתי רוצה להכיר אותךךך
לדבר איתך
אם היית מסכימה כי אני בליענרה
לא יודעת מה זה בוגרת
והמורות שלי עוד שניה דוחפות לי מוצץ בשיעורים.
והחיימשלי באמת דבש
של בננה
חח סתאםםם אבל עברתי חיים לא פשוטים ואמרתי שאני לא רוצה להיות הזקנה הזותי מהספרים. אני רוצה להשאר צעירה ברוחי לנצח.
חלום חיי
ולכן את מרתקת אותי.
ויש לי שאלה קטנה כי פעם אני חשבתי שאני הבן אדם הכי חכם בעולם. ועכשיו אני מתפדחת מזה שחשבתי והפגנתי לאחרים את חכמתי המרובה. זה מביך…
אזזז איך את בטוחה בזה שאת לא טועה???
וגםםם אם יורשה לי לשאול מה גילך?
אבל את באמת נשמעת חכמה ואהבתי איך שאת אוהבת את עצמך.
זה חמוד!
הי, אז אני פה קוראת את התגובות קצת באיחור, לא יצא לי עד עכשיו, אז ככה:
דבר ראשון, אני חושבת שלא הובנתי עד הסוף,
הרבה בנות כתבו לי על זה שלא הגיוני שכולם סביבי שטוחים, ונכון! זה ברור,
ואני באמת מעריכה אנשים
אני התכוונתי שפשוט לא עד הרמה שלי
וכן, אני גם חיה בסרט וגם נדירה.
ולא כל כך אכפת לי (או לפחות משתדלת להיות ככה) אם אנשים חושבים עלי ככה או אחרת גם בקשר לבגרות,
לי יש את החיים שלי, להם יש את החיים שלהם- וזכותם לחשוב מה שבא להם כמו שלי מותר
אגב, שניה אחרי ששלחתי את הפוסט התחרטתי עליו,, אבל לאמשנה ככה זה החיים.
לשאלתך מבוגרת-
אני אף פעם לא בטוחה שאני לא טועה, אף פעם.
ואני בת 15, ו.. משתדלת להעריך את עצמי, זה למה אני כל כך מפרגנת עלי
תודה שעניתם לי
לא חשבתי שיהיה כל כך הרבה תגובות..
אממ
לא ממש נשמע לי הגיוני שכולם כאלה שטוחות כמו שאת מתארת
ואני חושבת שבגרות אמיתית נמדדת בלראות בכולם את העומק שלהם,
גם אם את באמת ממש נדירה…
יש יגידו, או את בעצמך, שאת "חיה בסרט", "עפה" בזה שאת רואה את כולם מלמעלה. אבל האמת היא שזה כל ילדה בת 15 ככה😉 לא מתוך רוע או גאווה חס ושלום, אלא כי פתאום התבגרת, נכון שהיו לך נסיונות ותובנות קודם, אבל עכשיו פתאום יש לך מודעות, והמוח שלך פשוט מתפתח. פתאום את רואה את עצמך, ואת כולם, בחלק שונה, ואת לומדת להכיר את עצמך, ואת העולם. ומתחילה לחשוב עמוק. מכל דבר יש לך הארה כזאת ןתובנה עמוקה פתאום. ואת מרגישה בוגרת, התבגרת. (בלי קשר לנסיונות) בגיל הזה כולן עמוקות פתאום, שימי לב שרוב השחנ"ש זה בגיל הזה. אבל יש פשוט רמות עומק😜
אז אני לא אגיד לך כלום, כי את לא עפה, אלא צומחת😉🌷 וזה טוב מאוד.
מה שכתבתי זה לא באמת עצה, ולא חושבת שייתן לך מענה. אני רק מסבירה קצת קצת קצת את עצמך😉
וסלחי לי שאני לא כתבתי ברור, אני לא מרגישה טוב. פשוט לא רציתי שתחשבי על עצמך שאת חיה בסרט או משהו דומה, ותפגעי
וואו!
את באמת בן אדם נדיר!
אהבתי את זה שאת מודעת
זה חמוד
ברור שהגיוני שאת יותר בוגרת מאחרות!
זה מגניב אותי שגדלת מהנסיון.
והחלטת ללמוד מזה ולא ליפול
זה כבר מראה שאת בוגרת.
באלי גםם
תשמעי את באמת נשמעת בוגרת, אבל לדעתי בטוח יש עוד בנות עמוקות מסביבך.
אני חושבת שהתחלתי את הגיל הזה בערך בכיתה ז' אבל רק בכיתה ח התדרדרתי (אל דאגה בסוף ממש נבנתי מזה ב"ה) אה ורק בכיתה ט התחלתי להתעניין בעולם ולקרוא חדשות וכזה… עכשיו אני בת 15 ומצבי ב"ה טוב אבל יש לאן לשאוף. קיצר אני לא מחזיקה מעצמי אדם בוגר כ"כ אבל גם לא ילדותית.. ולגבי העניין של החברה אני מזדהה איתך ממש אבל יכול להיות שזה עניין של אופי. ואם את מחפשת בנות יותר בוגרות ממה שאת מכירה אז תדעי שיש כאן בנות מהממות באתר הזה ויש מלא מה ללמוד מהן, מניסיוןן
תודה על התגובות, אתן לא יודעות כמה זה עושה לי טוב🥰
היי אני די חושבת שמדובר בתחומי עניין (גם לקראת הסוף אמרת אתזה- שמעניין אותך דברים שנוגעים ברומו של עולם וכו..)
אני מאמינה שלכל בת בגיל ההתבגרות עולות שאלות של אמונה והשקפה רק שיש כאלה שכל התחום הזה מעניין אותן והן ירדו לפרטי פרטים ומעבר
ויש כאלו שיסתפקו בתשובות קצרות וממוקדות.
יכול להיות שבאותה מידה שאת יודעת בתחום הזה
מישהי אחרת שאת מדברת איתה, יודעת בתחום אחר שאין לך מושג בו כי הוא לא כזה קורץ לך
ידע זה דבר נרכש יש כאלו שלא בוער להן לרכוש את סוג הידע הזה.
זוהי דעתי..
מקווה שעזרתי לך ובהצלחה:)
יקרה:)
אהבתי מקווה שתצליחי לעבור את זה,
אבל אני חושבת, שאם תתעמקי דקה בבת, תתחילי לדבר תראי שזה משהו אחר:)
אבל כן, יש כאלו שזה לא מעניין אותם:))
אולי את ננמנת על האנשים האלו
בהצלחה אהובה💚