כל יום מחדש את קמה.
נחבטת בארבע קירות של עצמך
בלופ שלא נגמר.
אף אחד לא רואה את הסימנים של המכות.
של כל הנפילות.
אף אחד לא רואה את הכאב איתו את מתמודדת.
חיוך אמין.
עיניים בורקות.
משדרת עסקים כרגיל,
מוכרת לוקשים ויש הרבה קונים.
הצגה מושלמת של ילדה שבורה.
בלילה מפרקת צעקות בדממה.
מקיאה צרחות לתוך כרית.
מחר תקומי שוב.
לעוד יום של עבודה.
לופ.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
הצגה מושלמת של ילדה שבורה.
בלילה מפרקת צעקות בדממה.
מקיאה צרחות לתוך כרית.
מחר תקומי שוב.
לעוד יום של עבודה.
לופ.
מילים.. כואבות.
לב כואב מאחורה.
אז תגידי.. למה.?
למה מוכרת להם לוקשים, למה נותנת להם.?
.
.
לופ.
כי ככה
אסור להיות חלשה. אסור להראות.
לא רוצה שיראו.
אאוצצצצצצצצצצ
זה כואבבבבב
..כן
באליי לבכות איתךךך
ואי איזה פוסט נוגעעע
אוווך זה כואב כל כך!!!
בהצלחה נשמהה
תודה!❤
אאוצ…
ככה אנחנו נשמעות? התבגרות?
ואי😳🙃
מה -?
ילדה.
(.)
(הילדה שהיא כבר לא)💔
…
מה שעוד יותר גרוע זה שלפעמים הכרית יבשה.ושאף אחד לא שם כדי לנזוף בי על זה שיש לי אומץ לבקש סליחה,ואבא שבשמיים אף פעם לא יגיד לי את זה.
כמה הייתי רוצה לכתוב לך שמה פתאום
זה לא אני, איך אמרים…?- אצלי הכול בסדר.
אבל מה לעשות, קראתי את השיר וכוך כך הזדהתי כול מילה נגעה בי
אני ילדה של לופים.
השיר הזה מדהים, נוגע, מדויק.
את מוכשרת.
אני לא אגיד כלום, כי לא לכל דבר יש יכולת להגיב.
אבל אני רק רוצה שתדעי שלכל לופ, יש דרך יציאה.
היא אולי קשה ואתגרית, אבל היא קיימת. ואם רק תאמיני בו, בך, את מסוגלת לעשות הכל.
קראתי את זה שוב ושוב.
בלופ.
כתבת כל כך נכון וכל מילה נוגעת.
אני חצי רגל בחוץ מהלופ הזה. כל אחד לפעמים נמצא בלופ הזה, וכל אחד יכול לצאת ממנו..