אני לא מוסיא/ חני/ שיינא/ רחלי
ההורים שלי חזרו בתשובה אחרי שנולדתי. אני לא זוכרת כלום.
גדלתי בחב"ד, האחים והאחיות שאחריי קיבלו שמות שמשתלבים עם הסביבה, אני לא. מבחינתי השם שלי הוא ככה, לא החלטתי אותו אבל לחלק מהבנות זה לא ברור מה אני… אולי אני פחות שווה/ חוזרת בתשובה, מבינה פחות דברים. סוג של התנשאות שאני לא מבינה… אם קיבלת שם אחר יש לך סיבה להתגאות שאני ארגיש מסכנה שאין לי מה שיש לך? אבל אני שייכת, חבדניקית ולא מכירה עולם אחר, אפילו לפעמים קשה לי יותר כי אין לי את הבת דודה הזאת שתכניס אותי להדרכה בקמפ והדודים שלי הם לא שליחים שאני יכולה להתגאות בפניהם. בחיים אני לא אוכל להגיע למשפחה המורחבת שלי לאכול ולישון שם כי האוכל לא כשר והסביבה לא מתאימה ואני לא גיסה/ אחיינית/ דודה של מישהי שאתן מכירות, אני פשוט באה ככה איך שאני עם הכישורים והיכולת שלי וזה מה שיש לי, אז תעריכי ותקבלי ותכניסי ותתני לי צ’אנס להיות חלק.. למה? למה לך להתאמץ? דבר ראשון נטו אהבת ישראל ושהרעבע דיבר על שליחות ולקבל ולקרב זה לא רק בבית חב״ד, זה גם בכיתה. ותחשבי על עצמך נמצאת בסטיאוציה הזאת, מישהי שלא מקבלת פרוטקציות בשום מקום כי לא מכירים אותה /המשפחה שלה ותביני שאף אחד לא בחר לאיזו משפחה להיוולד.
אני בוחרת איך להתייחס למצב אבל הסביבה קשה וזה ניתן לשינוי בבחירה של כל אחת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
24 תגובות
אהבתי – "אני פשוט באה ככה איך שאני עם הכישורים והיכולת שלי וזה מה שיש לי" כל כך מעריכה את איך שאת, לא רואה את עצמך פחות מאחרים וכן עם מה שיש לך.
וגם את "אז תעריכי ותקבלי ותכניסי ותתני לי צ’אנס להיות חלק…. דבר ראשון נטו אהבת ישראל ושהרעבע דיבר על שליחות ולקבל ולקרב זה לא רק בבית חב״ד, זה גם בכיתה". זה מזה נכון. בנות! שימו לב! לא ביחס חריג ושונה, אלא דווקא בלתת תחושה של IN
וואו את אפילו לא מבינה כמה אני מעריכה אותך עכשיו.
את ממש לא מקרה חריג יש עוד הרבה כמוך – גם אני יכולה להימנות על הקבוצה הזאת סוג של
אין זה פשוט נכון מה שאמרת כל כך.
אני רק רוצה לומר לך שההרגשה הזאת עוברת פחות או יותר עם השנים
אני גם עם רקע דומה לשלך
אני לא עם שם חבדי מובהק הוהורים של חוזבשים הם אומנם חזרו לפני שנולדתי אבל השמות אצלינו במשפחה מאוד מגוונים (נגיד לינוי חנה וכזה)
את השם שלי למדתי לאהוב. אני עכשיו בהחלט אוהבת אותו הוא עושה לי משו מיוחד.
וכן חברות שלי מאוד מעריכות את ההורים שלי ומה שהם עשו
הם הגיעו למקום בחברה החבדית
שכל אחת הייתה רוצה את ההורים שלה שם
ולכן לראות אנשים שנטלו בזכות עצמם כמו שאמרת הוכיחו את עצמם
בקיצור, כשגודלים הסביבה והחברות
נהיות הרבה יותר פתוחות
ויותר מעריכות גם מישהי שהיא לא
בול כמוך
ואוו מהממת אחת, דווקא את- שכל הסביבה שלך הם לא מהאלה החסידים, שראו את הרעבע, והולכים בדרך שלו, את הכי ראויה להערכה!! על כל מה שאת עושה, ונגעת בנקודה שממש מפריעה גם לי, אהבת ישראל- זה דווקא בתוך הכיתה, לקרב את החברות שפחות מרגישות קשורות, או שיותר קשה להם, או שאין להם את כל העידוד והחיות, זה הכייי שליחות, יותר מאשר ללכת ולהתחיל לקרב אנשים שאין להם קשר (ברוררר שזה שליחות ואני הכי בעד בעולם) אבל זה לא אומר שאם את יוצאת למבצעים, אז את מושלמת כי את עושה שליחות, דווקא לשים לב לילדה הזאת שפחות בעיניינים, תקראי לה למבצעים, להתוועדויות, תעשו חברותא, ומבטיחה לכם שזה יעשה לרבי נחת לא פחות מאשר שתלכי לקרב מישהי מבחוץ, כואב לי ששוכחים לפעמים דווקא את הבנות שכן חבדניקיות, עם חצי רגל פה חצי שם, מניסיון שלי… אז גם חברות שלי אם תקראו את זה, אני פה, מחכה שתקראו לי באמת ולא רק שפתאום אתם צריכות אותי, ואז ברור שאני אבוא, כי זה בשביל הרבי!! אבל מרגישה מנוצלת מהצד שלכם…
קודם כל את ממש צודקת..
דבר שני אני באופן אישי יותר אוהבת שמות שהם יותר נדירים בנוף – כל החני מושקי שייני נמאס קצת;)
אל תתביישי בשם שלך! הוא מי שאת ואת מהממת, אני בטוחה
כע אה
סליחהההה בחיים לא!! אין על השם חני בעולםם אוךך❤
וכמובן שזה לא סותר את המשך תגובתך;)
אויש את כזו כנה. ואמיתית. ומתוקה.
מחבקת אותך מרחוק.
את צודקת לגמרי.
יש לנו מה להשתפר!!
אני מבינה אותך הכי בעולם.
אצלי הרקע לשם שלי קצת שונה ויש את האלה שמרימים גבה…
האמת שהשם שלי כל כך מיוחד שכולם רק מתבוננים ושואלים על הייחודיות שלו ולא להפך… אז מהמקום הזה אני לא יודעת איך את מרגישה.. מאמינה שזה לא פשוט.
מציעה לך לקחת אחריות איך למתג את השם שלך. כשאת אומרת כן אני לינוי חנה בחיוך ובשמחה ולא בבישנות או פחד כלשהו, אז גם התגובה בצד השני תהיה בהתאם. לדעתי זה מה שאת משדרת, וגם אם כן תוקעים לך שאלה מביכה או משהו אז אפשר לומר בגאווה – כן! זה השם שלי!! לא לטעמך?! לכן לא קוראים לך ככה…
ק' זאת את?
לא..
את גם לא תצליחי לעלות על שמי:)
עזבי, אל תנסי אפילו להלחם בבורות של הבנות האלה. יש אנשים שאין להם את המוחין הדרושים להבנת דקויות כאלה.
מזדהה איתך כל כך. כתבת את זה מדויק
תודה על זה:)
הז דהתי מהצד ההפוך?
אני הבכורה והיחידה עם שם חבדי בבית..
כע אה, הוצאת ידי חובה את כל הבית
את צודקת כל-כך!
אני איתך
וווווואאאיי כל כך נכון איך שלפעמיים מקטלגים בגלל החיצוניות
מה לעשות????????
שם מראה על פנימיות האדם- לאו דוקא לרעה
חוצמזה שאת יכולה לשנות את השם
מהה אבל מזה אשמתך לא את בחרת את השם
שם מראה על הפנימיות נכון אבל זה נראה לך קל להחליף שם? לשנות פתאום כולם מכירים אותך בשם אחד פתאום שם אחר..בחבד יש הרבה חוזרים בתשובה וזה עבודה גם לסביבה להכיל ולקבל גם של מי ששונה ממני. לא סתם מחליפים שם הכוח של האדם מלמעלה מגיע מאותיות של השם שלו ברוחניות. ואף אחת מאיתנו לא בחרה את השם שלה ולא את המשפחה שאליה היא נולדה
דווקא כן בחרו את המשפחה, הנשמה בוחרת לאיזה הורים להיוולד:)
וואי!!! כל כך נכון מה שאת אומרת!! ממש אבל!
ו..כמו שאתן רואות גם לי אין שם חב"די ואני ממשפחה חב"דית די שורשית…
זה מעניין, בכיתה שלנו זה הסיפור של רוב הבנות…
אולי לכן ההתייחסות אחרת..
וואו. שמעי שהעלית פה נקודה אחת הכואבות. גם ההורים שלי חזרו בתקובה בתקופה שאחרי החתונה וגם לי יש שם שהוא לא חסידי בהגדרה אבל תנכי. ואני מאוהבת בו. גם אני חשבתי ולפעמים עדיין חושבת, איזה באסה למה לא נולדתי למשםחה חבדית דורות לחסידי חבד וכדומה אבל אני מפספסת פה משהו. כי אני זה אני. אין לך מה להרגיש שאת לא שווה בגלל שאת תא משהו אחר. כך ה' בחר שתהיה הדרך שלך וזה הכי מושלם בשבילך. מי אמר שלהיות בת למשפחה חבדית שורשית זה הדבר שאליו צריך לשאוף? וזה לא שיש לך לבחור במשהו אחר ביננו
תזרמי עם מי שאת, תהיי את!
ההורים שלך בחרו בדרך הזאת באמת, וזה הכי חשוב!
לא סתם ללכת כמו עדר ואולי קצת להבין למה זה טוב.
תהיי גאה במי שאת. תהיי גאה בשם שלך ובמשפחה המדהימה שההורים שלך הקימו!
כי כולנו יהודים ואין הבדל!
אני איתך בהרגשה… באמת, אבל פשוט תהיי את, אל תנסי להיות מה שאת לא
ןןאן את ילדה מטורפת!!!!!!!!!
את מאודד צודקת!!!! אין לך מושג בכלל……
כמה שזה נכון!!!!!