טעויות

כן, זו אני.
זאת שעושה הרבה טעויות, ולא הכל מצליחה לתקן.
זאת שכשהיא מתקנת, כשמנסה לעבור מעל הגלים, לפעמים טובעת, הגל גדול מידי…
תמיד כשאני עושה את הטעויות, שאני מנסה לתקן,
יש בי הרגשה,
מה שאני עושה יעזור בכלל??
אני מנסה מאות פעמים אם לא אלפי לתקן טעויות שלי, והרוב אני לא מצליחה.
אולי מה שאני עושה נעלם לתקופה, ואז הוא חוזר כמו סופה חזקה, בחזרה…
אולי כדאי לי פשוט להפסיק לעשות מעשים…
לשכב במיטה כל היום, לבהות על נקודה שחורה בתקרה, וזהו, ככה טעויות לא יקרו לעולם…
ואופס… זו גם טעות, אני שוכבת במיטה, נהנית בהתחלה, אבל זהו, כמה אפשר?!
אני מתחילה לחשוב מחשבות, אני מתחילה להתגעגע
ואני אפילו לא יודעת למה
לכולם זה יכול לקרות בסופו של דבר..
אבל כל אחת מרגישה שזה טעות שרק שלה
כולן הרבה יותר מוצלחות ממני, הרבה יותר טובות
אין להם אף פעם את ההרגשה הזאת.
אז אני לוקחת נשימה
קופצת מהמיטה, ומתחילה בעשייה
כי זה התכלית שלי בעולם.
כן אני טועה, אבל מכל טעות צומחת הצלחה!
גם אם זה לא נראה ככה, זה כן!
ויאלהה לעבודה