חברות שלי

פיוו חברות, זה עם כל כך מסובך, לא צפוי
פעם אחת את יכולה לדבר איתן עמוק, גם במצב לא כל כך שפוי.
ופעם אחרת הן פשוט מתעלמות, אומרות: "רוצה לעשות שינוי".

פעם אחת הן מדברות מעומק הלב, בשמחה ישר להודעה עונות
מתעניינות באמת, מתכתבות שעות.
ופעם אחרת הן פשוט.. שנים מסננות.

פעם אחת מחבקות, נותנות הרגשה טובה
רוצות שאני ירגיש הכי הכי שווה.
ופעם אחרת הן בכלל לא שמות לב שאני אחרת, עצובה.

פעם אחת צוחקות, נהנות איתי
מבינות בלי מילים את מה שרציתי.
ופעם אחרת מרכלות עליי, מעבירות בשניות את מה שאמרתי.

ואחרי כל זה, אני עדיין בכמויות אוהבת
עדיין נשארת, כי אתכן אני פשוט חייבת.
גם אם.. לפעמים אני קצת נעלבת..

וגם אני רוצה לבקש סליחה
על פעמים שהתעלמתי, סיננתי, לא שמתי לב, ריכלתי
אני לא מושלמת, וגם לא אהיה, בטוחה..
אבל אני לפחות אשתדל לא לעשות את זה יותר.. מבטיחה!