בת של אמא

מצאתי את עצמי מאזינה לשיחה שלהן, בהתחלה בלית ברירה ואח"כ מתוך סקרנות.

האישה שאלה משהו והנערה שישבה לידה אמרה לה "אל תדאגי אני אסתדר".
"תקחי בחשבון שאם לא תבקשי ממנה מפורשות היא עלולה לשכוח אותך" הוסיפה הגברת, והנערונת גלגלה עיניים "אמא אני יודעת את זה!"
"ותגידי לה שאמא שלך לא מוכנה שזה יקרה שוב"
"אמא די! אני ילדה גדולה, לא שיתפתי אותך בשביל שתסדרי לי את החיים" ותנועות הידיים הנמרצות הבהירו לכל יושבי התור מי כאן רוצה שרק יקשיבו לה ולא יעיזו להתערב לה בחיים.

לא כל האמהות כאלו, אני יודעת, אבל יש הרבה.
ולא כל הבנות כאלו, אני יודעת, אבל יש הרבה.

וכמה רציתי רק לומר לנערונת החמודה (שממש הבנתי אותה) – שגם כשהיא תהיה בת 40, 50 או 60 עדיין אמא שלה מאוד תרצה לסדר לה את החיים ולא יעזור להגיד "אמא די! אני ילדה גדולה!"

כי בשביל אמא שלה היא תמיד תהיה הבת, שגורמת לה להרגיש אחריות ענקית כזו, שאי אפשר לשחרר לעולם.

אבל אז (למזלנו) הוכרז "מספר 457 לעמדה 6", ומספר 457 קמה ממקומה והשאירה את הילדה הגדולה להסתדר לבד בדיוק כמו שהיא רוצה.

איתך בדרך
חני

לניוזלטר המלא:

https://preview.mailerlite.com/g9x2x6j2x7