בת יחידה – 1

אתגר מס' 22:

את מחכה בתור כמו כולן.
את מבינה שזה לא מאוד עוזר שאת ממלמלת פרקי תהילים, הכל מתבלבל לך. למה לא הבאתי סידור? תהילים? משהו?
עוד חמישה לפנייך. וזה קורה.
את פוגשת אותו בפעם הראשונה. אבא. רעבע.
הכל מבולבל אצלך-
שותפות! 70 שנות נשיאות! איך את היית מדמיינת את הפגישה הראשונה של עם הרבי?
מוזמנת להמשיך..

אחת מכולן
הייתי בוכה, בוכה מהתרגשות, ולבסוף נותנת לו חיוך גדול של ניצחון!! כןן! השתדלתי ,התגברתי ולבסוף ניצחתי!!

דבי
עוד לא התעוררתי…
אני עדיין בטוחה שאני בחלום
לא כל כך מבינה איך זה קרה פתאום
זה קרה, הגאולה הגיעה!!
אני נדחפת בין האנשים
נמצאת וכל כך לא נמצאת
זה אמתי!! אוטוטו אני אזכה לראות את אבא, אבא שלי!!
התגעגעתי, זה מתקרב אוטוטו תורי…
עוד 5 אנשים ואני מגיעה. אני בלחץ…
מה אני אמורה לומר לרבי??
ובכלל אני לא מוכנה מספיק
בשעות שלפני בוא הגאולה לא התנהגתי כ"כ כדרוש
בדיוק יום לפני התחצפתי להורים ובבוקר דיברתי בתפילה
והתעצבנתי על אחותי ולא אמרתי חת"ת
ושכחתי מנחה ודבר מלכות מי זוכר בכלל
וצעקתי, ויצאתי, ודיברתי לשון הרע, וריכלתי, וכעסתי וחציתי גבולות על ימין ועל שמאל וכו' וכו'
איך אוכל לפגוש את אבא??
אני ממש לא ראויה
אוי, מה הייתי עושה כדי להחזיר את הגלגל אחורנית
אני כ"כ מתביישת עכשיו
זה מתקרב,
עוד תור אחד תורי
אני עוד רגע מתעלפת
זהו הגיע תורי
הרבי מחייך אליי את חיוכה המפורסם
ואני? מרגישה זוועה.
יודעת שאינני זכאית לחיוך הזה…
שותפות, אתן קולטות? משיח עוד רגע כבר כאן
הרגע שלכן עם הרבי עומד להגיע
ואתן?? האם הגעתן מוכנות?? זה בידיים שלכן לשנות!
טוב אז מה אני כותבת עכשיו אני רצה לומר חת"ת ונראה אולי אקבע עם חברה ללמוד דבר מלכות
(בתקווה שהפוסט הזה יתפרסם כבר בגאולה ונוכל לצחוק כשנזכר בגלות)