לא יכולה ככה!
אני בבית. עם אמא שלי. סיוט.
במשך השנה אני לא גרה עם אמא ועכשיו, בתקופה הזאת כשכולם בבית ונמצאים כל הזמן ביחד אני מרגישה שאני משתגעת.
אמא שלי טורחת להעיר, לבקר, לריב איתי, לעצבן אותי על כל מה שרק אפשר.
אני מנקה לפסח והיא עם סל של תלונות!
די!!!!!! נמאס לי!
אין לי כוח יותר לסדר והיא מבלגנת.
אין לי כוח לסתום את האוזניים ולהבליג.
אני רק רוצה לצרוח ולשאוג!
ואז זה יוצא בצורת עצבים.. ואני מאוד לא אוהבת עצבים שמתפרצים…
ואז סותמת.
ולבינתיים,
הגרון כואב, דואב.
מסכן.
כמה רגשות קשים הוא יכול להכיל?!
כדורים שמתכדררים בפנים חוסמים את קנה הנשימה, ואני נאלצת ללמוד לנשום בצורה הזאת…
ויודעות מה,
גם לשבת באתר ולכתוב בפרטיות אי אפשר.
כי אמא החליטה לעמוד באיזור ולראות מה אני עושה…
ביומיום, כשאני לא עם אמא,
אני אוהבת אותה. מתגעגעת אליה.
קל לי לאהוב אותה ולקבל אותה,
אבל,
רק מרחוק.
וזה כל כך כואב לי..
כי מה,
עד שסוף סוף אני יכולה לכבד אותה זה יוצא כזה רע?
ה', תעזור לי בבקשה לעבור את התקופה הזאת בלי לתקוע ראש בקיר,
ובלי לברוח.
אנא ה', תעזור לי להתמודד.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
זה באמת לא קל…
מציעה לך פשוט לשתוק.
זה ממש ממש לא פשוט אבל משתלם.
היא תלמד שזה לא מעניין אותך כל מה שהיא אומרת.
אני ספציפית לא סובלת שיורדים עליי או מדברים אליי בצורה לא יפה, הייתי מבהירה באופן חד משמעי שאליי לא מדברים בצורה כזאת, זה חלחל בסופו של דבר והיום זה ברור מאליו…יש אנשים שצריך להזכיר להם לפעמים עם מי הם מדברים…?
ממליצה לך לשלב בין שתיקה להודעה שאלייך *לא* מדברים ככה!!!
מלא הצלחה!
צדיקה!!!
אוף ירדו לי דמעות. זה עצוב וכואב.
את מכירה את המשפט "הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים"? בשבילי זה אחד המשפטים החזקים.
כשמישהי מעצבנת אותי, או יורדת עלי אני פשוט שותקת, שותקת לגמרי. אי אפשר להתווכח עם מישהו דומם…
ככה שהיא מבינה שאין לה מה לעשות והיא הולכת לדרכה.
תאמצי את השיטה הזאת מנסיון זאת השיטה הכי טובה!
בהצלחה מתוקה!!❤
מזדהה אם כי זה נשמע אצלך מצב פחות טוב מאצלי ואני לא חושבת שמה שלב משופשף?
אמרה עוזר לפחות אצלי זה גרם למצב הרבה יותר גרוע ולפיצוצים הדדיים..
(בסגנון- למה את רק אם עצמך? את חושבת שאת יותר ממנו?)
נ.ב. זה מניסיון ועדיין זה לא אומר שאצלך זה גם כן יהיה כך אבל צריך לקחת בחשבון..)
גם עלי מתעצבנים שאני לא עם המשפחה:/ וטוענים שזה בגלל שאני מרגישה יותר מהם;)
אבל מה אני יכולה לעשות???
עם כל הכבוד, ואני מאד מכבדת, לא יכולה יותר להיות איתם!!
ואני מאד מאד מעריכה אותם. באמת..!!
אבל לא יכולה כבר…:/
וואי!
בדיוק אני,
סבל 24/7 ?
לכל אחת טוב משהו אחר, לך כניראה זה לא עוזר.
אואוץ'
איזה חמודה את !!
זה באמת קשה!
אבל אולי תנסי לדבר איתה?
אמן!! גם אני מתפללת בשבילך!!!
את גיבורה אמתית!
זה ניסיון והוא קשה. אבל אני יודעת שתעמדי בו! וסומכת עלייך!
בהצלחההההההההההההההה!!!!
חיבוק חזק!! חזק!!
את מדהימה ומושלמת! יש לך ניסיון קשה כי את בת עם המון חוזק שיכולה לעמוד בו!
נכון חזקה!!!!!!!!!
אם ישלך תניסיון הזה יש לך גם את הכוח לעמוד בו.
אני בטוחה!!! גם אם זה מממשש קשה..
אוהבת אותך ושולחת לך כוחח??
אמאלהההה מזדהה איתך ברמות!!
הרגשתי כאילו מישהו לקח לי את החיים וכתב אותם…
אני שולחת לך חיבוק חם וגדול כזה למרות שלא מכירה אותך.. אבל תזכרי גם כשעצוב זה רק עניין של זמן וזה יעבור אני גם משתדלת להגיד לי את זה אבל התקופה הזו תעבור ואני מתפללת בשבילך(ובשבילי) שזה יעבור כמה שיותר מהר..
זה לא קל…
את גיבורה ואת תצליחי אהובה אחת!!♡
אהובה?
שולחת לך חיבוק מלא בכח והבנה
תחזירי לי חיבוק מלא בכאב שלך.
מקווה שיקל עליך קצת!
ותזכרי שאוהבים אותך, בעז"ה התקופה הזו תעבור ויהיה טוב יותר!!