ערך ושקל.

icon_set_3_25
מושקא ?

סיפור.
סיפור שהתחלתי לכתוב ולא הצלחתי להמשיך.
——
אז אולי אתן תצליחו.
—-
?
"אמא, זה כבר לא צחוק, באמת." רוחי מנופפת לשלום לגננת. סוגרת את השער ומחזיקה ליהודית את היד.
"מה, רוחי? תבואי הביתה ונדבר, אני באמצע משהו חשוב. נשיקות ליהודית."
פנינה מוציאה את השטרות מהארנק. מפזרת.
עשרים.
חמישים.
עשרים.
מאה.
זה לחודש הקרוב.
היא הולכת לחדר שינה. יש שם ארון בגדים. הגיסה רצתה לזרוק, פנינה חטפה.
ארון בגדים, זוג מיטות יד שתיים, מדף עם שני מגירות. לה ולאפרים.
היא מוציאה את הפנקס, מסמנת.
-קורנפלקס, חלב, כיכר לחם, גבינה, 8 מלפפון, 8 עגבניה.
זה לשבוע וחצי הקרוב.
ככה הם, . כל שקל נרשם, נחשב, דבר לא ייזרק לחינם, דבר לא ייזרק לעולם.
רוחי נכנסת עם יהודית הביתה.
"אמא" יהודית קוראת לחלל הבית. חלל.
"שלום מתוקה" פנינה רצה מחדר ההורים אליה. מרימה. מנשקת. מחבקת.
"איך היה בגן, מתוקה?" היא מסתכלת לה בעיניים. ירוקות, בורקות.
"כיף, והיום מאד. אני אמא של שבת, אמא!" יהודית מנופפת לאמא בשרשרת עם המכתב להורים.
יהודית. אמא. של שבת.
25 פרסים.
בגדי שבת.
"יהודית, אולי את רוצה שנעשה בבית אמא של שבת? בסעודת שבת את תעזרי לי להגיש ונשים לך מטפחת. ו–"
"לא! אמא! אני אמא של שבת! בגן! בבית זה לא שווה. מטפחת אני שמה שאני משחקת עם שרולי. ולהגיש זה תפקיד של רוחי. לא שלי." היא מתיישבת על הרצפה. בועטת. נובחת. גם בתחילת שנה פנינה הציעה את הרעיון. בסבב הראשון. יהודית הסכימה. ובכתה שבוע אחר כך.
"אמא, בואי רגע." רוחי עם מבט מאשים.
פעם גם היא הייתה כזאת.
חיה תחת החישובים.
הדיוקים.
ערך השקל, האגורה.
אבל היא גדלה, וראתה כמה זה נורא לחיות כך.
היא יודעת שההורים שלה לא עניים. ההורים שלה עובדים עם ההורים של חברות שלה. אפשר לקנות, והרבה, ולפנק יכול להיות מושג בבית. טיולים פעם בחופשה זה לא צריך להיות פנטזיה.
אבל ככה הם. ככה כולם גדלו. ויגדלו, תחת השקל.
חוץ מרוחי.
"יהודית בסך הכל רוצה להיות אמא של שבת. אמא, זה הילדות. כמה עולים 25 פרסים? 25 שקלים, אמא. את לא יכולה לתת לה את זה?"
אני לא יכולה.
לא יכולה.
פנינה מחשבת במהירות.
הוצאות שבת פחות 25 שקלים.
אל מה אפשר לוותר?
אי אפשר לוותר על כלום.
חלות, יין, חומוס, סלט חי, סלט כרוב, טחינה.
דג, מרק.
עוגות.
הם יוותרו על העוגות.
ישתו קפה עם קורנפלקס בצלחת.
"את תהיי אמא של שבת. האמא הטובה ביותר, נסיכה שלי."
יהודית מחייכת. היא ניצחה. היא תקבל 25 פרסים. ותחלק. ותרגיש חשובה, שמחלקת, שנותנת.
בשבת בבוקר פנינה יושבת, עם קפה וקורנפלקס.
רוחי יושבת גם, לידה. עם שוקו, ושוקולד. וחבילת עוגיות קטנה.
היא חיה לעצמה, בעצמה.
עובדת, מתאמצת.
רק כדי להסכים לעצמה מינימום. ולפעמים לפנק.
זהו זה.
מקווה שהבנתן את הרעיון.
מוזמנות להמשיך בשמחה.
??

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
וזכרון משיח
58

קישקישקריא

לסנדר הייתה ירושה, אחת כזו ששומרים עליה בקנאות, שמציתה את הדמיון. שעולה לדיון...
אנו רוצים משיח. עכשיו(?)
newEmotionIcon_03_42

אלוקותת🤩🤩

כ"ח ניסן. וואו. איזה תאריך. מרטיט. ממש מרגישים את כובד האחריות שהרעבע הט...
דואר (לא) נשלח לאמא שלי❤️😘
37

אוהבת ושבורה💔

לא סתם את בטלפון שלי את קרויה בשם: אימוש אהבת חיי❤️❤️ בהחלט אפשר להגיד שאת מת...
הייתי רוצה חיבוק
emotion_icon_30

עדשית

היי, זאת אני שוב. פעם כתבתי פה דיי הרבה ועכשיו חזרתי ובגדול. אבלל למען הסודיו...
תודה שבנפילות הקשות האמנת בי
IMG-20240425-WA0003

שליחה בודדה (או שלא)

תודה אבא! תודה שבנפילות הקשות האמנת בי נתת לי כוח להתמודד כשלא יכלתי לבד החזק...
אני עם בעיה?! אני??
newEmotionIcon_49

בתאל

היי. אל תלמדו ממני. אני סובלת מחברות רזות וחתיכות, שמספיק להן ביסלי בתוך לחם ...
יהיה בסדר. יהיה טוב. זה יעבור.
newEmotionIcon_03_38

לילי

מתי הכל יהיה בסדר כמו שאומרים? כבר שנה אומרים לי יהיה בסדר יהיה טוב זה יעבור ...
חח. שלימות? הצחקתן🙄
newEmotionIcon_33

אוזניות ורודות

זו האהובה שכולן מכירות אותה זאתי היפה שכולן מקנאות בה זו שמדברת זאת שמבינה זא...
פוסטים חדשים
וזכרון משיח
58

קישקישקריא

לסנדר הייתה ירושה, אחת כזו ששומרים עליה בקנאות, שמציתה את הדמיון. שעולה לדיון...
אנו רוצים משיח. עכשיו(?)
newEmotionIcon_03_42

אלוקותת🤩🤩

כ"ח ניסן. וואו. איזה תאריך. מרטיט. ממש מרגישים את כובד האחריות שהרעבע הט...
מספר אחת בביטחון / 24 🏆
icon_set_3_24

רעות

הידיעה כי פרנסה היא משמיים, מלמדת אותנו כי משמעות העבודה אינה סבל. 🛍️ הביטחון...
חברות לא חסידיות
emotion_icon_36

מישהי 💦

חברות שלי ♡ אני אוהבת אתכן בטירוף! אתן מהממות ואני שמחה שיש לי חברות כמוכן. א...
מוחשי יותר
icon_set_3_24

אני

"אילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בוודאי ובוודאי משיח היה בא!!...
זה לא רק אני! [נכון????]
6

קישורית

היי! רציתי לדעת אם אני לא היחידה שלפעמים אין לה כוח לחברות. ובהפסקות שכולם נה...
הכניסה אסורה!
18

קציצה שרופה

חחח אני פשוט רוצה שבנות יכנסו שאלה חשובה ביותר: איך את נכנסת לאתר המדהים הזה?...
מה סגנון הפוסטים המועדף עלייך??
26

ליבי

היי! את! איזה סגנון פוסטים את אוהבת?? הומוריסטיים?? מרגשים ונוגעים ללב?? אולי...

7 תגובות

  1. ואווו כבר הרבה זמן שלא הרגשתי ככה חלק מסיפור… כאילו, ממש חוויתי אותו והרגשתי את הדמויות או איך שלא אומרים את זה
    לדעתי הוא מהמם גם ככה, המשך רק יהרוס אותו
    ו…הם לא עניים נכון? יש להם כסף, והם פשוט קמצנים?

  2. וואוו ממש יפהה
    אני חושבת שזה יותר בקטגוריה של סיפור קצר;)
    כי כאילו סיימת אתזה כזה יפה..
    אפשר לנסות להמשיך, אבל לאיודעת אם כדאי 'להרוס' אתזה;)
    יש לך כתיבה יפההה

  3. יש לך את זה מושקא! (פתאום אני קולטת שנורא מוזר לי לפנות לשותפה בשם קיים ?)
    אוחח כואב לי עליהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות