עמוס לי, איך עוצרים את זה?

האמת שתכננתי לכתוב על הנושא הזה בצורה קצת אחרת אבל בואו נאמר שבנות קצת הקדימו אותי.

הבעיה של to do list – רשימת משימות

אנחנו לא רובוטים. נכון. לעשות משימה אחת אחרי השניה לפעמים קצת נמאס לנו (או קצת הרבה)

אי אפשר כל היום רק להסתכל על רשימה ולעשות עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו זה לא נגמר.

אז בין דפי הבלוג (או בין פוסטי הבלוג) נמצאו תגובות שישר התעצבנו על זה.

את האמת אתן קצת צודקות. אי אפשר לחיות על משימות שלא נגמרות.

מה צריך לעשות מדי פעם? מה צריך? ה-פ-ס-ק-ו-ת

כן גם אם כרגע תמשיכי לעבוד עם משימות וגם אם תחליטי לעבור איתי בקרוב שלב לסדר יום זה חובה!

עוד נקודה שתסביר את  זה:

מכירה את זה שאת מתכננת ללמוד למבחן וזהו הפעם אני בטוח מצליחה אני הולכת להשקיע ברמות מטורפות כולם יהיו בשוק.

אוקי…

את מארגנת חומר וכו' וכו' בשיא המרץ. מרגישה במצב רוח חיובי וגבוה ולומדת ומשננת כמו שצריך –

ואז בשלב מסויים זה נמאס נגיד שאת לומדת עם חברות ואז את מתלוננת על משרד החינוך שמגזים עם החומר ושאם כל הכבוד לא נולדנו רק כדי לחרוש על לימודים שלא עוזרים כלום בחיים. כרגע את נמצאת במצב רוח שלילי גבוה ומפה:

אז אם כל ההתלהבות ואם כל המרץ שבטוח יש לך עכשיו שימי לב לקחת מדי פעם הפסקות להתרענן לעשות פשוט משהו שכיף לך וגורם לך לנוח. ככה בטוח תצליחי שוב לחזור ולעבוד.