חיים את הזמן / לג בעומר

בזוהר הקדוש כתובים הרבה מאוד שבחים ששיבחו חכמים את רשב"י; ר' יהודה כינה את רשב"י "שבת", ואמרו על רשב"י שהפסוק "פני האדון ה'" זהו רשב"י!
זה קצת לא מובן. מה העניין ששיבחו את רשב"י כ"כ הרבה? למה הוא היה צריך כאלו שבחים?

מוסבר בחסידות שכדי להבין את זה, צריך להבין קודם מה העניין של השבחים שאנחנו משבחים את הקב"ה.
ומזה נוכל להבין מה העניין של השבחים על רשב"י.

שמתן לב פעם שחלק גדול מהתפילה מדבר על זה שה' הוא רחום וחנון ורב חסד, וסומך לכל הנופלים, וגדול וגיבור וכו'?
גם בתפילת הלל, בברכת המזון, בתהילים ובעוד המון מקומות יש שבחים שלנו לקב"ה.

אבל, הקב"ה באמת זקוק לשבחים שלנו? הוא צריך ש'נתחנף' אליו חס ושלום?
ואם לא, אז בשביל מה באמת אנחנו אומרים בכל יום עד כמה ה' הוא רחום וחסיד?

אדמו"ר הצמח צדק מסביר שכמובן שהקב"ה לא צריך את המחמאות שלנו, חלילה.
הקב"ה הוא כ"כ מרומם ונשגב מהעולם, עד שכל העולמות (כולל גן עדן ואפילו דרגות יותר גבוהות) זה ממש אין ואפס לגביו – שום דבר..
ואם ככה, כשה' משפיע חיות לעולם שלנו ובעצם מקיים אותנו – זו ממש ירידה בשבילו. למה שהוא בכלל ירצה לתת לנו חיות?
ובשביל זה אנחנו אומרים לקב"ה שבחים. כדי לגרום לו לרצות למלוך עלינו ולהחיות אותנו.

כשאנחנו מכנים את הקב"ה "חסיד" – זה מעורר את מידת החסד שנמצאת אצל הקב"ה בהעלם, וגורם שהחסד יתגלה וירד אלינו.
וככה עם מידת הגבורה ("אתה גיבור"), הרחמים ("רחום וחנון") וכו'.

זה מסביר גם את עניין רשב"י – הוא היה במדרגה מאוד גבוהה ביחס לעולם, ואפילו ביחס לתנאים אחרים!
כתוב למשל שהוא היה בדרגה גבוהה כל כך שלגביו לא היה בכלל חורבן וגלות – הנשמה שלו נשארה קשורה לקב"ה בגלות בדיוק באותה רמת קדושה כמו בזמן הגילוי האלוקי שהיה בבית המקדש.

כמובן שבשביל צדיק כזה המחמאות שלנו לא מורגשות בכלל..
אבל חכמים שיבחו אותו כדי לגרום לו לקשר עם העולם ולרצון להשפיע אלינו קדושה ואלוקות.
וזה באמת עבד 🙂
רשב"י הביא לעולם את ספר הזוהר ואת פנימיות התורה, ודאג גם לגשמיות של היהודים בדור שלו.

והאמת? אותו דבר קיים גם אצלנו.
יש לנו כוחות עצומים, חלק אלוק ממעל ממש, יחידה שבנפש.
אבל אצל רובנו הכוחות האלו נעלמים. אנחנו לא מרגישות ביומיום שאנחנו אלוקות פשוטה בדרגה נעלית וגבוהה.
כדי להתחבר לאלוקות הזו ולעורר את הכוחות המיוחדים שיש לנשמה שלנו, אנחנו צריכות לעשות את אותו הדבר – להאמין שהם קיימים, להזכיר לעצמנו עד כמה יש לנו כוחות אלוקיים לא מוגבלים, וכמובן לנסות כמה שיותר לגרום לאלוקות להיכנס לחיים שלנו.

מסופר שהרבי הריי"צ היה הרבה פעמים כותב לאנשים במכתבים תארים מכובדים כמו "איש ירא אלוקים" אפילו שהאנשים האלו היו רחוקים מאוד משמירת מצוות…
הרבי סיפר שהוא שאל פעם את הרבי הריי"צ למה הוא כותב לאנשים את התארים האלו? הרבי הריי"צ ענה שהאנשים הם באמת בפנימיות יראי אלוקים וצדיקים, אבל זה בהעלם.
והרבי הריי"צ בעצם מכנה אותם ככה כדי לעורר ולגלות בהם את הנשמה האלוקית שבתוכם.