י"א שבט תשי"א – קבלת הנשיאות ע"י הרבי נשיא דורינו
חצי שנה של אסיפות קדחתניות הולידה את המסקנה הברורה מאליה.
והמסקנה היתה לבושה בתחרה מלבלבת, בריח של תקווה מתוקה: החתן השני של האדמו"ר הריי"צ יהיה ממשיך דרכו.
אם ירצה בכך ואם לאו – אנחנו החלטנו!
בכל הזדמנות אזרו זקני החסידים אומץ ודחפו עוד קצת את הרבי להבנה שלא מוותרים עליו. שלא נכנעים לשום תירוץ.
הפ"נים הלוהטים שנכתבו לאדמו"ר הריי"צ בבקשה שיורה לחתנו ממרומים לקבל עליו את הנשיאות.
הכינויים "אדונינו מורינו ורבינו" שנאמרו בשעת עליה לתורה. בהתחלה בלחש ואח"כ בזעקות מתוך הלב.
הבמה שנבנתה עבורו.
המכתבים שנשלחו אליו.
הבקשות הבלתי פוסקות להיכנס ל"יחידות".
—
הכל היה בנוי לתלפיות
—
עד שיום אחד הלחץ גלש מעבר למצופה, ולעיתונות היהודית בניו-יורק יצאו הודעות המבשרות כי בסיום שנת האבל על האדמו"ר הקודם, חסידי חב"ד מקבלים על עצמם את חתנו השני לאדמו"ר, וכי הדבר רשמי לחלוטין.
בעיה אחת 'קטנה' הפריעה לחגיגה להיות מאושרת מעצמה. אף אחד לא קיבל אישור מהרבי לבצע את הפרסום הזה…!
והתגובה לא איחרה לבוא.
זקני החסידים נבהלו לשמוע כי הרבי ביקש להוציא הודעת הכחשה בשמו לכל העיתונות… ורק לאחר תחנוניהם הרבים בוטלה הגזירה.
מה הגבול בין להיות חסידים חדורים בתחושת התקשרות – מקצה הקנייטש ועד הגרב – לבין לגלוש להנהגה של גסות רוח???
שאלה למחשבה. תשובה אולי בהמשך. לחיים לחיים🥂
בכל מקרה, הלחצים המשיכו.
ערימות של מכתבים מכל הקשת של היהדות החרדית נחתו על שולחנו של הרבי. כולם עסקו בבקשה אחת:
קבל על עצמך את הנשיאות.
—
והרבי קיבל על עצמו אותנו.
ומילא את ליבנו באהבת ה', ואת שעותיו באהבת ישראל, וויתר על פרטיותו כמעט לחלוטין, בשבילנו.
כל כך רצינו.
וקיבלנו.
—
ומה אנחנו מחזירים לו בחזרה?
—
מכיוון שזו ההתוועדות הפרטית שלנו, כאן בשותפות, אני מרשה לעצמי לומר כך:
יש לנו כל כך הרבה הוראות ברורות מהרבי, בקשות נפשיות, מה ואיך לעשות כדי לקרב עוד יהודים, כדי להגביר אהבת ישראל, כדי להציף את העולם באור תורת החסידות.
בואו נשים בצד את הפרשנויות וההתפלספויות מה הרבי התכוון. ומה הוא רוצה. ומה זה אומר שכתוב כך או אחרת…
יש דברים ברורים!!! עוד לא גמרנו לעשות אותם ואין לנו זמן מיותר לבזבז על פירושים אישיים לגבי התקשרות לרבי.
חבל על הזמן.
משיח עוד רגע כאן.
ולא יהיה סיפוק גדול יותר מלדעת שעשינו מה שהרבי באמת רוצה מאיתנו: לימוד, מבצעים, תפילה, אהבת ישראל.
בפועל ממש.
כל יום עוד צעד קטן.
כל יום עוד התגברות קטנה.
לא לברוח לוויכוחים, הם מבלבלים אותנו ממה שבאמת נדרש מאיתנו.
הרבי נתן לנו את כל כולו, והוא רוצה אותנו בשורה הראשונה בקיום תורה ומצוות.
בואו נחזיר לו. קצת.
אוי רבי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
תגובה אחת
ממש יפהה