ככה אני אוהבת!
הבת הזאת
שמתכוננת להכתבה כאילו מדובר בטיפוס על האוורסט.
הבת הזאת
שמפחדת מהמבחן כאילו הוא קובע לה את האישיות.
הבת הזאת
שבוכה על 90 כאילו בזה הרגע נהרסו לה החיים.
הבת הזאת
שאיזכור המילה "בגרויות" גוררת תגובה היסטרית.
אז.. הי. שלום. נעים להכיר.
כי אני הבת הזאת.
הפרפקציוניסטית.
אז טוב, נכון… אני לא לומדת להכתבה כאילו הייתי מטפסת הרים שיוצאת להרפתקאה…
וכשמזכירים בגרויות התגובה היא יותר פנימית… אצלי בלב,
ולא רואים את זה תמיד כלפי חוץ… אבל אני כזאת. שואפת לשלמות.
קשה לי לקבל כשלון (80 זה כישלון בשבילי, כן!!!) קשה לי להיות פחות טובה (אני חייבת להיות המצטיינת, זאת שקיבלה 100 עגול ומושלם) ואני הילדה המעצבנת! זו שמתלוננת על 3 נקודות פחות ( 97 יעני…) כשלידה יש מישהי שגירדה את ה- 80…
ואתן שונאות אותי! טוב לא עד כדי כך… בואו לא נגזים 
כי אני מתלוננת על שטויות, עושה עניין כאילו קיבלתי עובר בקושי… בו בזמן שקטפתי 90 פלוס בלי בעיה…
אז אני רוצה להתוודות…
גם אני עד לא מזמן הייתי אתן. לא הצלחתי להבין למה ילדה שקיבלה ציון למעלה מ 90 מתלוננת. היה לי טוב עם שלי וזהו!
לקראת סוף שנה של כיתה ט' התחלתי להשקיע.
זה לא שעד עכשיו הייתי מקבלת 70 – 80 … הציונים שלי לרוב הורכבו מ 90. אבל עדיין זלזלתי מעט…
וכשהתחלתי – התמכרתי…
אנחנו במשפחה הרבה פרפקציוניסטים… אבל אף פעם לא חשבתי שאני כזאת. תמיד ניסו לשכנע אותי להשקיע יותר, כי ב"ה, במקום לקבל 90 אני יכולה לקבל 100. אז מה רע?
לא רע! להיפך!! שלמות הטוב והיפי!!!!!
המספר הזה מושלם!! קסום! מושך!
וזה לא רק במבחנים.
פתאום זה תופס אותי בכל דבר שאני עושה.
חייבת שלימות! שונאת פחות ממצוין! מתעבת כל דבר שמזכיר לי בינוניות (ואפילו טוב או טוב מאוד… דברו איתי על מעולההה).
וזה לא שאני מתנשאת על בנות! באמת שלא!! אני כל כך משתדלת לא להביע את הפרפקציוניסטיות שלי ליד בנות ששונאות את זה. ובמבחנים כשחברות שלי מקבלות את הציון המושלם בעיניהן אני מאושרת בשבילן באמת!!
אני לא רצה לספר את הציון שלי לכולן, אבל אני גם לא מסתירה אם שואלים… ולפעמים מתלוננת על נקודות שסתם הורידו לי.
אני באמת מצטערת! סורי שאני ככה!! אבל… קשה לי!
קשה לי לראות ציון כזה על הדף של המבחן שליייי!!!
אני יכולה 100! אז למה למען השם קיבלתי רק 92?
וכן לפעמים אני מקבלת גם ציונים גרועים!!!
70… 80… זה הורס לי את היום! אין לי מצברוח ואני מתוסכלת!
"אבל זה רק מבחן" "בסך הכל עברת, אז מה הבעיה?"
זה לא "רק" בשבילי… והמטרה שלי היא לא לעבור, היא להצליח…
לעבור מבחן זה כמו לשרוד.
אני לא רוצה רק לשרוד! אני חייבת להצליח!
ובגלל שגם אני הייתי שם. מהעבר השני. אני מבינה אתכן!
מבינה למה אתן מרימות גבה ומתעצבנות.
מבינה למה אתן מאושרות בציון שלכן כאילו הוא ה 100 המושלם.
אז אולי תנסו להבין גם אותי??
רק טיפה…
כי אני לא עושה את זה בכוונה!
מבטיחה!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
וואו. אני עדיין לא מבינה סורי
מזדההההההה
ואת צודקת
בדיוק מה שבאתי לומר.. סוריי אבל עם כל הכאב אני לא סובלת את הבנות האלה.. אני מנסה להיות גאה ב80 שלי, בום, 'המורהה מה 98?!?!'
מבאס אותי רצח. תמיד. אני תמיד יוצאת מהכיתה בקטעים האלה בגלל זה.
קצת קשה עדיין להבין..
אבל אפשר לנסות;)
זה קשה….
אני זאת שמקבלת את הציונים הגרועים ביותר.
קשה לי להישאר אדישה ולהביע הזדהות כשזה רק תשעים וירד "סתם" עשר נקודות ובשביליהם צריך להפוך עולמות.
"תעריכי את מה שיש" זה מה שאני חושבת.
תביני אותי.
חחח מבינה אותך קצת. אני לא אתלונן על 97 בדרך כלל, אבל שואפת בהחלט ל100. בגלל זה, למשל, ניגשתי כמה פעמים לבגרות באנגלית, ובמתמטיקה… הכל כדי לגרד עוד נקודה או שתיים או שלוש. 🙂 פשוט צריך להיזהר ולא להתייהר… כלומר אם את ליד מישהי שקיבלה שישים וחמש, אל תתלונני על ה92 שלך… וזהו…(: תשמחי שזכית במוח שלך!
ואי אי ממש מזהה איתך פעם גם הייתי כזאת פחות הקטע של הציונים יותר דברים בחיים כי החדרתי לעצמי שהצלחה בחיים חשובה יותר, והרבה פעמים הייתי פוגשת את עצמי מתאכזבת כשזה היה רחוק מהמושלם ומבחינתי אם זה לא היה 100 זה היה 0 וזה מתסכל ותמיד הבנתי שאי אפשר לחיות ככה וזה לא הגיוני החלטתי באיזהשוא שלב לעשות לזה סוף ולעשות שינוי ועובדה עם עצמי ובאמת מודה לה' שהצלחתי!!!
כמובן שעכשיו גם חשוב לי להצליח אבל לא רודפת אחרי השלמות, מאחלת לך שגם תצליחי!!!
ותקריאי את הפוסט שעלה היום על גווני הקשת זה ממש מתאים לסיטואציה שלך ועונה עליה יפה!!!
אני לא מבינה
ומבינה
את מבינה? חחח
מבינה אותךך
למרות שאני ממש לא פרפקציניסטית אבל עדיין זה מבאס אותי לקבל 97 במקום 100 כי באמת שה3 נק' ירדו על שטויות?
במ"מ למשל הם יורדות על החלפת מינוס בפלוס או כלמיני דברים שטותיים כאלה..
ואם כל הכבוד לבנות שמקבלות ציונים נמוכים לא רק לכם מותר להתלונן!!
אתם מתלוננות כי זה ציון שנמוך בשבילכם ואנחנו מתלוננות כי זה ציון שנמוך לנו!!