שורות מלכינו5

מסוכם באותיות קטנות עפ"י שיחות הדבר מלכות
משיחות שבת – פרשת תבוא, כ"א אלול ה'תנש"א:
א) ידוע ששם הפרשה מרמז על תוכן הפרשה. בפרשתנו העניין אינו מובן, משום ששם הפרשה מדבר על ההכנה לכניסה לארץ, ותוכן הפרשה מדבר על ביכורים, קיום מצוות בארץ.

ב) משמעותה של מצוות הביכורים היא שבעצם על ידי נתינת ביכורים, היהודי מבטא במעשה בפועל את ההכרה שלו לקב"ה, ולא רק אומר בפיו שבח והודאה.

ג) ואף אחרי נתינת הביכורים שהודה באמת לקב"ע על חסדיו, על היהודי להראות בפועל שהוא מודה – בכך שהוא מתנהג עם כל גשמיותו לעבודת השם. לדוגמא: השם נתן לנו בית, צריך לתת מהבית 'ביכורים', כלומר להשתמש בו לצרכי קדושה, לעשות אותו בית של חסד והשפעה וכו', לתת ממה שהשם נותן, כי זה לא שייך לנו.

ד) מלך העניק למשרת חלש שלו אוכל, לא מספיק שהמשרת יודה למלך, אלא על המשרת להראות בפועל שהוא מודה למלך ולכן עליו לאחר האוכל לעבוד את המלך, כי האוכל הוא של המלך, והמלך העניק לו רק בכדי שיהיה לו כח לעבוד אותו, ואנחנו כדוגמת המשרת, והשם המלך.

ה) מצוות הביכורים באה ללמדנו, שגם כאשר אנחנו נשמה בגוף בעולם גשמי, עלינו להרגיש שאנחנו באמת חלק ממשי מהקב"ה, ולכן עלינו להתנהג עם גשמיות העולם לצורך רוחני.

ו) ישראל והתורה הם דבר אחד, הדרך חיים של ישראל זו התורה. אך משום שהתורה נתנה רק בשביל ישראל, לכן פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה. ומשום שישראל קדמו לתורה, בשביל שיתגלה החיבור בינינו לקב"ה, ירדנו לעולם הזה בכדי שכאשר נלמד תורה נתאחד עם הקב"ה באופן שאי יהיה אפשר יהיה להפריד בינינו, כי התורה היא המחברת, זו מציאותינו.

ז) רואים זאת שישראל קדמו לתורה מכך שקודם השם הרבה אותנו במצרים, ורק לאחר מכן הוציאנו לקבלת התורה.
ח) הביכורים צריכים להיות מונחים בסלסלה יפה, בכדי ללמדנו שכאשר יהודי לומד תורה עליו להרגיש חלק ממנה שהיא תשפיע עליו בכל נקודה בסדר היום שלו.

ט) כיוון שישראל והקב"ה מאוחדים לגמרי ללא פירוד, כך שכאשר יהודי מקיים מצווה, מתגלה אור השם בעולם, כי המצווה היא המחברת.

י) יהודי חייב לומר "בשבילי נברא העולם", כלומר שכל התרחשות בחייו היא נעשה רק לשם כך שיהודי יפעל עם זה בתורה ומצוות.

יא) ולכן שם הפרשה עוסק רק בהכנה לכניסה לארץ ולא במצוות בארץ (כמו שמסופר בפרשה), משום שצריכים לדעת שגם כאשר יהודי רק בהכנה לקיום המצווה, אזי הוא כבר בתוך המצווה, כי ההכנה למצווה (הכנה גשמית ורוחנית, אכילה ולימוד לפני תפילה וכו') היא הכח לקיים את המצווה, אז זה הכל עניין אחד.

יב) ולכן קוראים על מצוות הביכורים דווקא בחודש אלול, משום שהעבודה של "אני לדודי ודודי לי" יכולה להיעשות רק מצד ה"אני", הגשמיות שלנו, רק ככה ניתנים הביכורים.

יג) ובנוגע להוראה בפועל, מכיוון שכל מחשבה, דיבור ומעשה מחיינו אנחנו מגישים לפני הקב"ה, עלינו לשים לב בכל רגע מה מעשינו משך כל ימי חיינו.

יד) יש בכוחו של יהודי לבטל לגמרי את הגלות ולהביא מיד את הגאולה – על ידי כך שיעשה רצונו של מלכו של עולם וכך הקב"ה יעשה רצונו שלו.
יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד