כמה מבלבל
תלמידות חושבות שהן מפריעות לך, שאת סובלת. שהן צריכות לבקש ממך סליחה.
אילו היו יודעות כמה נחת זה עושה לך בחיים.
את יוצאת משיעור שבנות מתפרעות ומתחילה לטחון טלפונים.
מספרת לכל החברות שלך מהצוות בדיוק עד כמה היה קשה לך היום.
טוחנת את מצבה המשפחתי של כל אחת מהמופרעות, מספרת בדיוק מדוע ולמה הוא משפיע על ההתנהגות שפגשת היום.
ואני? חושבת שזה מיותר, חושבת שאפשר לטפל בבעיות משמעת בלי לערב את כל העולם.
אבל מי אני שאגיד לך כך? אני כולי נערה קטנה. ואת המורה. את המבינה.
את זו שפשוט נהנית להרגיש את העוצמה שלך כמורה בשעה שהן מקבלות את העונש.
לי נשאר לרחם. עליהם. עלייך. עליי.
על הבנות שמקבלות את ההרגשה שהן הכי נוראיות בעולם.
עלייך שזו הדרך שלך להרגיש שאת שווה משהו.
ועלי, על זו שמכירה את חדר המורות גם מהדלת הפנימית.
ילדה של אמא.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
אוי זה כואב.
רוצה חיבוק?
את מהממת שתדעי.
וזה באמת עצוב מה שכתבת.
אוהבת אותך המון
#?_
ואולי היא לא שמה לב?
נשמע שהיא פשוט לא מודעת לעצמה.. ואוח. זה כל כך כואב לראות את זה קורה.. במיוחד מהעמדה שאת נמצאת בה. אני מעריכה אותך מאוד.
אויש, אבל למה זה נכון??
קרה לי כמה פעמים, שראיתי מורה מספרת על מה שעשיתי לעוד שלוש מורות לפחות, בלי שום קשר.
??
אוו מוגזם קצת. הרבה.
את לא באמת יודעת מה קורה שם, נכון?
אני מבינה את ההרגשה הנוראית וההשפלות,
אבל אם מורה פעם דיברה עלייך מגעיל זה לא אומר שזה מה שהיא עושה כל חייה בזמנה הפנוי. כי נורא נורא משעמם לה.
אל תדאגי, יהיה טוב. היא לא מדברת עלייך בכאלו רמות. אם כבר -ממש פעם, בוא נגזים 3 פעמים, עם מורה חברה, ולא במטרה לפרסם אלא לשתף ולשפוך איך היה לה קשה היום בכיתה.
ו… הי, למה רק למתבגרות מותר להתלונן, לרכל על אחים ועל מורות ועל כל העולם?
השאלה מופנית לא אלייך כי כנראה את לא שם:)