עננים מכסים השמים, והאור

ומתפזרים, ואני מגלה שאין שחור
השמים התכסו בעבים
קדרו הם מרוב עננים
חלקם אפורים או שחורים, לבנים
ובני האדם ישנים.
הם לנים.
וברקיע – הכוכבים
מנצנצים
נקודות של אור הם שולחים
מפיצים.
והרוח מנשבת,
העננים מרחיקה,
שערותי מבדרת,
והשמש מגלה
זוהרת, מעולה!
מחממת, מאירה
ושוב הכל ברור
ושוב כבר לא שחור
ובמקום רע ארור
יש רק חום ואור!
יודעת פונה דרכי לאן
ובמה אותי ה' חנן
ורואה את זה טוב
ועכשיו הכל מובן.
והנשמה,
היא כרגע השולטת.
ויש מקום, יועד תפקיד
לכל אחד ובכל עת.
ואני על הבמה,
ואני תפקיד ראשי,
את חיי מציגה
בקלות ללא קושי.
וגם אם זה נראה קשה,
וגם אם זה כואב,
צריך לדעת ולזכור –
יש אבא שאוהב
והוא המלך, השליט
הוא יחיד כאן שמחליט
והוא יודע מה מושלם
והוא ברא את העולם
והוא דואג ולא שוכח
ותמיד תמיד יזכור
ואותנו הוא עוטף
בחיבוק של חום ואור
ואותנו לא שוכח
ואיתנו הוא כואב
ואיתנו כאן נמצא
כי הוא אבא שאוהב! ❤