נמאס כבר ממני.
יואווו ילדה לא ראיתי יותר נחותה ממך.
עלובה חושבת שאת צדיקה…
סתכלי על צדיקה וסתכלי עלייך,
רחוק נשמה…רחוק הואווווהו
רק הורסת, הלב שלך קפוא מקור
ילדה @#$%^!!!!
אבל אמיתי… בואי נדבר פתוח.
תזכרי שנייה,
כן….את הילדה לפני גיל 15 וחצי 16…משו כזה.
תזכרי!
זוכרת איך היית?
מידות טובות, לא נותנת ליצר הרע לשחק בה,
ילדה עם גבולות, לא מסתכלת על טמא שירים סרטים שטויות…
זוכרת?
וואלה…נפלת בפח נשמה…
בתכלס את יכולה להאשים את כל העולם שהשתנית נהיית משהי אחרת,
את ההורים ששלחו אותך כל יום לכיתה הזאת,
את הבנות שהשפיעו עלייך, למה לא יכלו לשמור את הטמא לעצמן?
את המנהלת שבכלל קיבלה אותן, לא בדקה מספיק טוב…
הרי צריך להיות לה 'רוח הקודש' נכון?!
את בוראאא עולםם שבכלל שלח אותך למקום הזה.
את כולם! את כל העולם!
אבל בואי אני אגלה לך משהו,
זה אשמתך!! אשמתך בלבד!
לך היה את הכלים להתמודד ובחרת לשתוק, להיסחף אחר הזרם,
ועכשיו שאת רוצה לחזור לאבא קשה לך! פשוט קשה לך!
התרגלת לכל הסרטים, הדיבור נגוע, השירים ולגועל נפש…
פשוט קורע אותי לחשוב על מה עוללתי. איך אני אפסיק? איך?
אני מנסה בכל הכוח, הגוף שלי מפורק כבר,
הלב שלי נשרף,
הנשמה אין על מה לדבר!
הכוחות שלי אזלו.
אני נלחמת כל פעם מחדש, אבל הוא תוקף אותי, דופק אותי הוא יודע לשחק בי הרשע הזה
הוא מכיר אותי, ונמאס לי ממנוווו!!
איבדתי הכל, לגמרי.
איבדתי את אבא,
את השיחות הארוכות שלנו שיתפתי אותו בהכל,
מה שלא סיפרתי לכל אחד, רק לו.
ועכשיו אני מתביישת לפנות אליו.
הסרטים שירים ובלה בלה עוותו לי את התמימות שהייתה לי,
את האמונה.
אבל באמת!
איך אני אחזור להיות כמו פעם?
אני מנסה מנסה מנסה וחוזרת לאפס.
לשכנים אנשים ברחוב אני נראית צדיקה עם אמונה אמיתית
אבל מבפנים אני אפסית מאופסת.
תציל אותי אבא, כי רק אתה יכול.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
אני—-
חסרת מילים.
את מדהימה, דבר ראשון. אל תשכחי את זה אף פעם!!!
תגידי – הערכת את עצמך פעם על הכנות שלך? האכפתיות המטורפת שלך? זה שכל כך אכפת לך, זה שאת כל כך, כל כך רוצה, זה שאת מנסה, זה שאת מצטערת, שאת מתביישת (כן, לא ברור מאליו) על הכנות, המודעות העצמית. זה כל כך לא ברור מאליו!!!
וכל כך, כל ראוי להערכה!!! תעריכי את עצמך!!!!
ותזכרי שבשביל אבא, את תמיד אותה אחת. לא משנה מה עשית, לא משנה מה ראית, שמעת, אמרת וחשבת, את עדיין ילדה אהובה, מ-א-ד אהובה שלו.
אכפת לו ממך. וגם אם את לא מעריכה את עצמך, הוא מעריך אותך… תמיד!!!
וכן, יש לו הרבה על מה.
הוא רואה אותך, אכפת לו ממך ואני בטוחה שאם כזה רצון אמיתי ואכפתיות – הוא גם יעזור לך להגיע למי שאת רוצה להיות.
אני אישית הזדהיתי מלא… לצערי.
ואני מעריכה אותך מלא!!!
הלוואי, הלוואי שאני יצליח להגיע לדרגה שלך.
מדהימה שאת ❤
יאוו בהצלחה לךךך!!
כל ירידה היא לצורך עליה! ורק את יכולה לשנות אותך! עדיף לך לנסות (ולהצליח:) מאשר לשבת ולהמשיך עם השטויותתת ואם נכשלת תנסי עוד פעםם ועוד פעםםםם
טסלוש…
הפוסט הזה פשוט מרגש…, באמת מרגש…
מזדהה איתך מאד. קרה לי כמעט בדיוק אותו דבר.
אף פעם לא ראיתי/ שמעתי דברים כאלה ב"ה, ואני תמימונת מתוקונת.
אבל קרה לי במשהו אחר, אחד, שאמרתי את זה לעצמי… בדיוק….
ואני בטוחה שאם היה לי אינטרנט פרוץ ונגיש הייתי נופלת ג"כ. כי אני לא חסינה וכי אני בנ"א ולכן פשוט כדאי להתרחק מזה מראש כמו שכתבת…
אז טסלוש, לא הייתי מספרת לך, אם לא היה לי פתרון בשבילך…
כשיש לך זמן פנוי, את אוטומטית נמשכת לזה או כשאת צריכה לעשות דברים שאת לא אוהבת ונמשכת לזה כדי לשכוח מהם כרגע… או שפשוט זה מושך אותך יותר…
לכן, הייתי מציעה להכניס בסדר היום שלך עשיה מחייבת. כגון: עבודה טובה/ התנדבות טובה או כל דבר אחר שיחייב אותך לעשות באמת ולא לצפות במשהו…, אחרי שתסיימי יום גדוש עשיה, תתעייפי כבר ותרצי ללכת לישון ולא להתעסק בזה…
ובמקביל, תתחזקי ברוחניות כמו שאת בודאי יודעת לעשות וברגע של גבורה תרחיקי ממך את הנגישות לדברים האלו. וגם אם היצה"ר יתרגז וירצה כל כךךך, הוא יתרגל בסוף שזהו…, נ—גמר. (:
והוא יאלץ לספק את עצמו בדברים טובים ומועילים יותר.
בהצלחה טסלוש!!, את מדהימה, אני בטוחה שבס"ד והרבה רצון תצליחי…
אה, ותדעי שאני גאה בך… כי להיכנס להתמודדות בהסחת הדעת שנעלמה לה פתאום, להיבהל מזה, ולחזור זה ראוי להערכה… כי אחרי שנכנסים למערבולת הזו, מאתגר לצאת…, אבל את תצליחי, בעז"ה כי את רוצה כל כך כל כך, ואין דבר העומד בפני הרצון…
תעדכני כשתצליחי בעז"ה?
נכון שכשהיינו קטנות, היינו בוודאי יותר תמימות וצדיקות. אבל מה שונה? שפעם זה היה מתוך תמימות, כי כזאת אני…
ועכשיו אם את עושה איזה מעשה טוב, זה יותר גדול! ויותר מספק!
"שבע יפול צדיק וקם" – סופי תיבות עמלק.
כל החיים זה ירידות, ירידות, ירידות.
העניין הוא לא לא ליפול, זה בלתי אפשרי. אלא לקום.
ולא לתת לעמלק להגיד לך שאתה אבוד.
את לא אבודה. אף פעם. ואלוקים רוצה שתדברי איתו לא משנה מה עשית. וכל המחשבות שאת לא ראויה ולא יכולה – הן נטו היצר הרע. נטו.
יש בך כל כך הרבה עוצמות, אל תתני ליצר הרע לעשות לך וידוא הריגה, אם את מתיאשת, העניין הרבה יותר קשה.
נפלת? נפלת.
תנסי לקום, אל תפלי עמוק יותר עם דיבורי יצר-הרע. זה בדיוק מה שהוא רוצה.
בהצלחה אהובה!
וואווו. חיזקתתתת?
תודהה!!
אגב, אני נוראא אוהבתת תחכמת לשון האלו.. סופי תיבות, ראשי, וכו.. זה מדליק??
חיים שלי ! אני קצת פחות מ15 ואני כל כך הרבה פעמים אומרת את זה ! זה לא אשמתי זה אלוקים ! אני לא רציתי להגיע בכלל לעולם הזה ! הוא שלח אותי … בעיה שלו ): אבל לא ! להיות עמוק בחושך ולא משנה כמה טוב זה נירא זה לא !!!!!! אנחנו נצליח,עוד רגע גאולה … אבל אז … שוב מגיע הצד השני שישי לי בלב תמיד יש מלחמה ! נירא לך לא קשה לי ?! רק השירים האלה , רק הסדרה הזו רק החצאית הזאת נו זה לא קצרררר … אחותי אין מה לעשות ! התגברות של כל אחת בכל דור ! גם של ההורים ההזוים שלנו וגם של השכנות שלנו ! כולם עברו ויעברו את זה ! השאלה היא במה את בוחרת ? לכי עם האמת שלך ואני בטוחה שגם אם יש ספקות לפאמים , האמת שלנו היא אלוקים ! שתיינו יודעות את זה (: בהצלחה נשמה שלי ❤❤❤