מסכמים שבוע! /כי תבוא

בפרשה שלנו מוזכר עניין הביכורים,

יש לקחת את הפירות המובחרים

ולהביא למקדש, להודות לאלוקים.

בשונה מהקרבנות האחרים,

את הביכורים לא שורפים,

אלא לכהן אותם נותנים.

המסר מכאן הוא פשוט,

לא שורפים את הגשמיות,

משתמשים בה לרוחניות!

כשאדם מתאמץ ומתייגע,

ולדרגת כהן מצליח להגיע,

הוא יכול לעבוד את ה'

על ידי הפירות שהוא אוכל.

זה אחד מיסודות החסידות,

להשתמש בגשמיות לרוחניות.

לא להשאיר את העבודה

בתוך אותיות התורה והתפילה.

להחדיר קדושה בכל מקום

וזה דורש הרבה עבודה.

מהבחינה הזו, את מצוות הביכורים

אפשר לקיים גם כשבגלות נמצאים.

אפילו מחוץ לארץ ישראל,

בסתם יום רגיל של חול,

כשאדם אומר על כל מה שיש לו

"נתת לי ה'", זו מתנה מאלוקים.

באותו הרגע נכסיו נהפכים

מחפצים גשמיים לקדושים.

עד שהשימוש בהם

הוא ממש עבודת ה'.

כמו שבביכורים ניתנה ברכה

שנזכה לתת גם בשנה הבאה

כך גם ניצול הנכסים האישיים,

בצורה שהקב"ה דורש

מביאים את ברכת ה'

לקיום מצוות גם להבא – מעלין בקודש.

גוט שבת!