משה רבינו מברך את עם ישראל
שמספרם יגדל פי אלף:
"יוסף עליכם ככם אלף פעמים".
הם שומעים את הברכה,
ומיד באים ומתלוננים.
הקב"ה בירך אותנו ללא הגבלה,
מדוע אתה, משה, קובע מספר וקצבה?
משה עונה שברכת ה' עדיין קיימת,
אך הוא ברך אותם בברכה נוספת.
למרות זאת, התשובה לא מספקת
כי אם כך, במה מועילה הברכה המוגבלת?
את התשובה נבין מתוך הפסוק
"והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר"
מספר – גבול
לא יספר – בלי גבול.
ההפכים האלו מלמדים על רצון ה' בעולם
מצד אחד, לעשות דירה, משכן לאלוקות
מצד שני, איפה? כאן, בשיא הגשמיות!
אז איך מחברים את שני ההפכים?
מקיימים מצוות ובונים לקב"ה דירה בתחתונים.
אבל רגע, עדיין לא מובנת השאלה
מדוע צריך גם ברכה עם הגבלה?
כשאדם עובד הוא מקבל על כך שכר,
אך כשהוא מקבל דבר במתנה,
זה נקרא נהמא דכיסופא – לחם בושה.
לכן משה ברך את ישראל בברכה נוספת
מעבר לברכת ה' שהיא בלתי מוגבלת
כדי שהברכה תהיה על ידי עבודת האדם
ולא כמו לחם בושה, בחינם.
כמו בברכת כהנים,
דווקא הם המברכים.
כי הקב"ה רוצה שהברכה תפעל
על ידי עבודת הנבראים.
כדי לזכות בברכה מאלוקים
עלינו להכין כלים רחבים
על ידי עבודתנו כאן למטה
בקיום מצוות והמשכת קדושה
עד שנזכה בקרוב ממש
לברכה הגדולה ביותר – הגאולה!
גוט שבת
תגובה אחת
וואו איזה מהמם איך סיכמת כזה יפה את השיחה!!!
קולח וקולע כזה:)
יישר כח!!