קצת רקע
לפרק הקודם
ארץ המגף… חמים ונעים מבפנים… רטוב מסביב…
ארץ יפה, נעימה, חמה… אך תמיד תישאר נוכריה.
אז כפי שאמרתי… מצאנו את עצמנו טסים שוב לאיטליה (הפעם גם אני הצטרפתי כך שהטיסה הייתה יותר מיוחדת מין הסתם…) אך עדיין… מקום חדש, אנשים חדשים, סביבה שונה, שפה…
הקהילה הייתה חמה ולבבית.
רוב האנשים היו לבנונים עשירים ממש.
היא מורכבת בעצם ממשפחה רבת ילדים גדולה ובעצם כולם קשורים אחד לשני במובן מסוים…
חוץ ממשפחה זו היו גם "אברכים".. בעצם אותם שליחים שבואו לעזור להקמת הקהילה…
ה"אברכים" היו כמו משפחה של ממש… היה קשר מאד מאד הדוק בין כולנו…
הינו שותפים לקשיים, רגשות, דאגות וגעגועים.
באמת שהקהילה הייתה חמה! מסוג האנשים שקשה למצוא…
חמים, עדינים, יראי שמים ורק מחפשים איך להשתפר ולעלות!
אני הגעתי לשם בגיל צעיר כך שאיטלקית היא כמו שפת האם שלי… הוריי עדיין לא מדברים שוטף למרות שכבר שגרו שם 10 שנים!
אז כן, האנשים חמים, נחמדים, מנטליות כיפית אבל… זה עדיין לא המקום! קשה… את מדברת שפה שונה! חיה במקום שונה! קריר… איפה החול? הים? החום? הלחות?
למרות יופייה, אנשיה הטובים… היא לא תגבור על ישראל לעולם!
תמיד תהיה שונה, זרה, נוכרייה.
חברים ומשפחה זה דבר פונדמנטלי שזקוק לו האדם.
קרבה..
חום, אהבה, כנות, הזדהות…
כמה שהישראלים והאיטלקים דומים… אין לכם אפילו מושג…
בחום, באהבה, בחשיבות המשפחה, בנעימות…
וכן גם בחוצפה ועזות הרוח חחח כן אין מה לומר… למרות שאני די אוהבת את זה!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
את באיטליה או בגרמניה?
איזה מגניב לך שאת יודעת איטלקית חחח
מכירה את ישראל בכלל שאת מתגעגעת ?
#אוהבתותך?
חח מכירה מכירה מבקרת מלאא
הייתי באיטליה עכשיו גרמניה
יפה ממש!
את חבדניקית? לא נראה
לא אני לא
היי
תגידי ישמצב את מספרת מה אתם עושים שם בשליחות? כילו זה כמו חבד רק שאתם לא כאלה?
אם אפשר הסבר אני אשמח ממש
כן בהמשך אפרט… אבל כדי שיהיה לי יותר קל תוכלי לפרט את השאלה?
וואי את כותבת מושלם!
ו..רגע אתם שם בשליחות ואת לא חבדניקית?!
מה הכוונה?
כן… טוב הסברתי את זה כמה פעמים אבל אולי באמת אעלה את הנושא הזה שוב פה בבלוג…
אם מעניין כמובן… אם לא עדין תוכלי למצוא את זה בהתכתבות שלי בפוסט: לא חבדניקית?!