מכתב למורה…

…שמאוווווודדד עצבנה אותי!!!
היי, אני יודעת שאם אני אפתח את השיחה הזו איתך פנים מול פנים אני הולכת להתפוצץ עלייך, אז אני מעדיפה לשלוח לך את זה כמייל.

אני ממש, אבל ממש כועסת עלייך. נקודה. ואני רוצה שתדעי את זה לא בגלל שאני רוצה לפגוע בך או משו ח"ו, אלא בגלל שאני רוצה להשלים איתך ולעבור את המחסום שקיים בינינו כרגע.
זה לא בגלל התקנון. אני יודעת שלא את כתבת אותו. אני גם יודעת שאת לא מסכימה עם כל הכללים שבו.

אני פשוט קצת מזועזעת מהדרך שבה החלטת לאכוף אותו בכיתה. אני מבינה שאין לך הרבה דרכים אחרות לאכוף את התקנון על התלמידות שלך, כי תכלס זה גיל ההתבגרות ובנות אוהבות לבדוק גבולות, ואת, כחלק מתפקידך כמורה, חייבת לשים גבול (מורה פעם אמרה לי משפט מאוד חכם- התפקיד של התלמידה הוא לבדוק גבולות, התפקיד של המורה הוא לשים לה את הגבול הזה. למה שאני אכעס/ איפגע מזה שאת עושה את תפקידך?), אבל, והנה האבל הגדול, כאשר עושים את זה בצורה מאוד ישירה בפרצוף, שבודקים כל אחד, אחד אחרי השני, ומנסים למצוא בו סיבות לביקורת, אז זה מקומם אפילו את הבנות שמלכתחילה אין להם בעיה עם התקנון.

אני יודעת שהרבה מורות לא מודעות לזה, אבל הרבה בנות מצפות ליחס, להכרה ממורות שכן רואות שהן מנסות להגיע כל יום לפי התקנון, שהן משתדלות להיות טובות, שיש דברים שהן עושות נטו בשביל הביצפר, לא בשביל עצמם, כי הם לא מבינות את הקטע, ומה המורה אומרת להן? "יש לך גומיה ופנדורה ביד אחת, זה מידי הרבה!!"

באמת, לא בקטע להעליב, אבל כשאמרת שאת הולכת לעבור בת בת ולבדוק אותה, עברה בי צמרמורת. חוש הצדק שלי התקומם. לכן הייתי כ"כ נסערת, ואני מתנצלת על כך שקצת התפוצצתי עלייך בשיעור ההוא.

תקשיבי, אני ממש לא בקטע להתחיל איתך מריבות וסיבוכים על ההתחלה, אבל אני מאדדדד רוצה לסדר את העניין הזה כי זה ממש מציק לי. אני מודה, זה לא היה בסדר שהתחלתי לצעוק עלייך, אבל העניין הזה מאוד פגע בי. לכן אני רוצה לסדר את זה. חבל שהשיעור הזה ייתקע בינינו לכל השנה.
אני מתנצלת אם המכתב הזה היה פוגע או מעליב בכל צורה שהיא, הייתי חייבת לפרוק…