קצת קריפי, אני יודעת
-⁰-
לו היה לי מוות קליני,
מן רגע כזה של חירות.
מוות כזה שאת-לא-תאמיני,
מאלו שקוראים בהידברות.
מן מנהרה ארוכה או מסדרון,
ובסופו אור טהור, בראשיתי.
וקרובי משפחה מבעד לחלון,
המפריד בין חיי למותי.
שחרור מוחלט מן הגוף,
אובדן מגבלות וחושים.
ותודעה חדשה שתצוף,
בלי איברים, דפיקות, רעשים.
שני קולות מהדהדים נוקבים,
ואימה נוראה מאכלת.
פסק דין מרחף ברקיעים,
וקטגור הסוגר את הדלת.
גיהנום אדום ודרמטי,
גן עדן בהילה לבנה.
בדיוק כמו שדמיינתי,
אי אז כשהייתי קטנה.
מוות כזה שעליך דופק,
לחיות תחת רושם רוחני.
בלי מקום להתלבט, להסתפק,
בלי לתהות מי באמת אני.
מוות כזה שאחריו הכל ברור,
והאמונה חזקה ללא ניע.
אין שאלות, הכל מנוי וגמור,
שקט רוחני ומרגיע.
מוות קליני, כמה קל ופשוט,
מתכון לחיים מלאי אמונה.
לו היה לי מוות כזה, בוודאות,
הייתה לי הרבה פחות עבודה.
-⁰-
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
27 תגובות
נראה לי שמשיח קצת יותר מציאותי,לא?
התנתקות מהרצונות הגשמיים,מעולם החומר.
מתכון,הרבה יותר טוב,לא?
וגם משהו שמשך אותי, אם מה זה "פחות עבודה" באנו לפה לעובד,להזיע.
מי שרוצה הנחות אז ממ את יודעת….
שמעי נשמה,לא צריך מוות קלני בשביל לחיות באמונה, אפשר להתפלל לקב"ה שיכניס את זה עמוק,עמוק ללב.
את יכולה להמציא בעצמך מתכון לחיי אמונה,בלי שהמוות מרחף בעננה;) מאמינה שתצליחי בכמויותתתת המון המון הצלחות ואל תשכחי לקרוא לנו לטעימות;)
מחכה לך בשורה הראשונה, שם יש רק אמונה.
משיח נאו!
ואגב,את כותבת ממש,ממש יפה!
מצטרפת..
והכתיבה שלך… וואו. אחד. ארוך.
אהה אחות, רואים שאת לא מכירה אותי 🙂
וודאי שבאנו לעולם לעבוד, ולכן השיר שלי (כרגיל) ביקורתי למדי. בכוונה תחילה המשפט שמדבר על פחות עבודה הוא המשפט האחרון, אני מבקרת.
אני ח"ו לא חפצה לי במוות קליני, אולי לפעמים מקנאת בבהירות שאח"כ, אבל מעלה על דגש את העובדה שבאמת יותר קשה, תכל'ס, ויש יותר עבודה בלי.
הובנתי?
הבנתי למה את רוצה, רק לא את הבנתי למה מוות קליני ולא משיח??
משום מה מתחלתו עד סופו של השיר עלה לי חיוך וצחוק
התיאורים האלה…גרמו לי חיוך.
תסלחי נכון…?
אני ממש אוהבת את התוכן שלך ( וממש מחכה לשירים ממך)
והפעם זה היה יפה במיוחד.
חייבת לציין שהמשפט האחרון נכון עד כאב.
(נ״ב: האישיות שלך מסכרנת אותי…?)
המטרה הייתה חיוך:)
וואו פוסט מהמם,
והכותרת מושכת
זה פשוט אומנות, קסם.. אין מילה אחרת.
לא סתם אומרים שהכישרון שלך ענק. אלופה אחת.
את צודקת.
השאלה אם מותר להתפלל לכזה דבר??
מזדהה ממש.
וואו.
אהבתי את הבית האחרון…
פעם בתיכון אמרתי איזה שיעור אחד כזה בכיתה שאני רוצה שיהיה לי מוות קליני. המורה פתחה את הפה ולא ידעה איך לאכול אותי??
🙂
גם אני!
רוצה את הוודאות אני מניחה, נכון?
"…לא אמות. כי אחיה.
ואספר מעשי קה.
יסור יסרני קה.
ולמוות, לא נתתי…"
ואוו הכתיבה שלך נדירה וברורה
אוהבת אותה ברמות
והתוכןן
אז זה ממש מפחיד אותי, מרתיע יותר נכון
לא רוצה להגיע לשם לעולם
גם לא בחלום.
תאמת שאף פעם לא הבנתי
עד הסוף מה זה, אני גשמית מידי;)
אוקי, זה לא כזה קריפי…
עלתה לי גם מחשבה כזאת לראש, או תחושת החרות שבמוות מזכירה את החשק שלי לאבד הכרה לפעמים.
פנרס, את גאון שתרגמת את זה לשיר.
בחורה כלבבי.
וואו. פנרס כתבת מהמהם.
נותרתי הלומה.
מצד אחד מושך אותי ששם הכל ברור, כל הספקות שמנקרים נעלמים… ביטחון כזה באמת.
זה דבר שחסר!
אבל לא אוכל לשאת הבושה אני נכלמת מהמצב שלי. לא אכיל את גודל הבושה.
והאלה שחוזרים ומספרים..
זה פשוט כי שם החליטו לתת להם עוד צ'אנס.
מי אמר שגם לי יינתן צא'נס כזה?
אז שני העניינים האלה, בשילוב הכתיבה הטובה שלך
עשו לי גרדת.
אני איתך בזה;)
פוסטים שאני יותר אוהבת לכתוב מאשר לקרוא.
אם השם בחר שלא יהיה לך, סימן שאת לא צריכה את זה.
גם אם את חושבת שזה הדבר היחיד בעולם שיוכל לעזור לך.
זה כמו ילד קטן שירגיש ח"ו יכאב לו הראש, והוא יבכה שהוא צריך תרופה. הוא יפתח את ארון התרופות ויביט מלמטה עליו בבכי שהוא רוצה את התרופה הוורודה הנוצצת שתורידי לו. אבל זו בכלל תרופה נגד כאבי בטן והתרופה הכחולה היא נגד כאבי ראש! הוא רוצה את התרופה הנוצצת, אבל לא תמיד מה שנראה לנו שאנחנו צריכים זה מה שאנחנו צריכים. תאמיני לי שאם מה שהיה עוזר לך זה מוות קליני, אז השם היה נותן לך אותו מזמן…
אוי ואבוי, מרוב פוסטים ביקורתיים-משמימים ורציניים, אני חושבת שנתתי רושם מוטעה שאני רוצה שיהיה לי מוות קליני.
פשוט חשבתי לי איזה נחמד זה שהכל ברור באמונה וכולי, ואז אמרתי לעצמי שזה פחות עבודה ובאנו לעבוד (עוד פעם וכולי), ואז כתבתי שיר.
זה יותר חושב, פחות רוצה.
פרנס, תגידי, סתם מעניין אותי,
מה משמעות השם שלך?
האמת שזה פנרס, לא פרנס 😉
https://shutafotbaderech.co.il/drawer/%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a1/
במבט לאחור הפוסט הזה מצחיק אותי, הוא ממש היה מראשוני הפוסטים שלי, קצת מלודרמטי מדי, אבל נו טוב עברו כמה שנים 🙂
וואו את מהממת.
וגם הכתיבה שלך מדהימה.
האמת? מזדהה אנושות?
את נשמעת בן אדם מעניין.
ואת גם בן אדם מוכשר.
את גם.