וזה עצוב כל כך
מגיע רגע בחיים, שאת מבינה שאת פשוט שולית כל כך. לא חשובה לאף אחד. לפחות בחברה..
אף אחת לא קוראת לך בהפסקה לצאת החוצה ולדבר, או קובעת לצאת איתך היום להיכן שהוא. את חוזרת מהלימודים ומגלה שאין לך הודעה מחברה או שיחת טלפון שלא נענתה ממישהי שרצתה ללמוד איתך למבחן, או סתם לקשקש איתך עוד קצת.
כשאת בלימודים את מוצאת את עצמך רק בסטטוס של נגררת אחרי קבוצה אחרת בכל הפסקה, ובכלל את עונה יותר להגדרה של ילדה ניטרלית כזאת, שמי שרק תימצא בסביבתה תמצא אוזן די קשבת. את לא זוכרת מיהן הבנות שדיברת איתן היום ולא כי את כל כך פופולרית.
יש מבחן ואת מוצאת את עצמך מהססת למי לנסות לפנות כדי לקבוע ללמוד יחד, ועד שאת אוזרת אומץ ומנסה בקלילות את נתקלת בתגובה מתנצלת, ושהדוברת כבר סיכמה עם מישהי אחרת או שהיא עסוקה היום. ואז כבר יוצאת לך הרוח מהמפרשים ואת לא מנסה יותר.
את מנסה להבין אם זה חוסר מזל או שיש לך באמת בעיה כלשהי, שפשוט מונעת ממך בכל אפשרות שהיא להיות ילדה מקובלת ופופולרית, או לפחות עם חברת נפש אחת. את סוקרת סביבך את הכיתה ורואה שאת כבר לא בט', אין כאן הרבה בנות בודדות, יותר נכון אין בכלל. מצא מין את מינו, כל אחת בסופו של דבר מצאה לעצמה סביבה חברתית קבועה שבה היא מבלה את שהותה בתיכון.
ורק את, מאגו נפוח או סתם רצון חזק להיות בחברה שמתאימה לך באמת ולא בגלל פשרות, מוצאת את עצמך מוקפת בכיתה, אבל בעצם כל כך לבד. אף אחת לא תחשוד שאת מסכנה, את משתדלת לדבר בחביבות עם כל אחת, ואת תמיד משתדלת להימצא עם בנות, רק כדי לא להראות עלובה, אבל תכלס, אין לך מישהי אחת לפחות שתרגישי בנוח לידה לא להיות מושלמת כל כך, תמיד מחייכת ואדיבה, כי את יודעת שהיא לא תתרחק ממך.
את קמה בבוקר עם ציפייה שהיום יקרה המפנה, כי גם השמש שוב זרחה.. אבל חוזרת מאוכזבת בדיוק כמו השמיים המתכהים. אז בסופו של יום את צוברת בלב עוד רגשות תסכול, נחיתות ודכאון, ואת פשוט ממשיכה להיות בבועה הזאת, מחכה לראות מתי היא תתפוצץ.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
וואו.
מזדהה איתך כל כך.
הפסקה האחרונה שלך, מגדירה אותי היטב.
גם אני לא מוצאת את עצמי בחברה… חברה של כולם, אבל בעצם לא חברה של אף אחת…
לא יודעת אם מישהי מהחברות שלי חושבת שזה המצב. אני נראית משתלבת כל כך טוב, אבל תכלס אני ממש לא מרגישה חלק.
כל הפסקה מדברת עם בנות אחרות, וזה נראה בגלל שיש לי מלא חברות, אבל זה בדיוק הפוך, זה בגלל שאין לי חברות ואין לי עם לדבר וחשוב לי כן לדבר עם בנות בהפסקה (כדי להיראות נורמלית…) אז כל פעם אני מוצאת לי בנות אחרות לדבר איתן…
סתם פתאום כשקראתי אותך והבנתי שקיימת עוד משהי כזו, נפלה לי מחשבה שאולי מסתובבות הרבה בנות כאלה.. שרק נראה שהן מסתדרות בחברה.. לא יודעת אם זה עוזר במשהו, אבל סתם מחשבה…
רציתי לומר לך קודם כל,שאת מוכשרת ממש. אהבתי את הכתיבה שלך, מדויקת:)
חוצמיזה, אני מאד מזדהה איתך ומבינה כל מילה .. יכול להיות באמת שיש עוד הרבה בנות כאלה שפשוט לא שמנו לב שגם הן מסתובבות בהפסקות כל פעם עם בנות אחרות כדי להיראות כמו כולם, אולי גם כדי לתת לעצמן הרגשה שיש להן עם מי להיות, שהכל בסדר איתן.
אז אל תרגישי שאולי משו בך דפוק, שאת מסכנה. רגשות אשם ונחיתות במחשבה הגיונית לא באמת יעזרו לנו..;)
אז כן, לעבוד על עצמנו זה קשה, וגם להשקיע בקשר זה קשה. אני כל כך מכירה את ההרגשה הזאת שאת כאילו בקשר עם כולן אבל באמת לא קשורה לאף אחת..
אני לא יודעת מה המצב בדיוק אצלך, אבל אני חושבת שבקשר למבחנים אולי תקבעי עם בת או שתיים שתלמדו קבוע ביחד למבחנים, את יכולה להציע לבנות להיפגש אחר הצהריים, למצוא תחומי ענין משותפים עם החברות ולעבוד על זה הרבה, ו ..
ולהתפלל על זה, גם. תפילה אף פעם לא מזיקה;)
שיהיה לך מלאמלאמלא בהצלחה!! ❤
את מתארת את הרגשות שלך ושל המוני בנות כל כך מדויק!
האמת גם אני מרגישה ככה אבל ברוך השם כבר לא תמיד
אם נגלה את הסוד – זה כווולם ככה, אף אחד לא בטוח בחברה שבה הוא נמצא, אולי פעם לפני שנים רבות זה היה אחרת…
מהניסיון הקטן שלי: רק כשאני יוצאת מעצמי למען חברה (ובחברה תקינה אני במילא גם מקבלת ממנה), אני מרגישה באמת קשורה אליה,
כשנותנים מרגישים קשורים, זו הסיבה שבהתנדבות אוהבים תמיד את הילדים, כי משקיעים בהם!!! חושבים עליהם!!! ולא בשביל שלי אחר כך יהיה כיף ונחמד אלא באמת בשביל הילד!
(ברור שאני לא מתכוונת לתת עכשיו מתנות בסדר גודל לחברות, לא צריך לפתח יחסי תלות לא נכונים, זה גם לא מראה על רצון לתת לחברה אלא לגרום לעצמי סיפוק…)
אבל עצם זה שאני יוצאת מעצמי ומחליפה את "עם מי עכשיו יהיה לי נח לצאת לחצר" ב"מי מהחברות שלי תרגיש נחמד שקראתי לה לצאת איתי" זה גורם לי להרגיש נותנת, תועלתית ובאמת להיות כזו…
ולא כי היא מסכנה אלא כי היא כמוני… וכמו כולם…
בקיצור – לצאת מעצמי, לעזור למי שמרגיש את מה שאני הרגשתי, כדי שגם הוא ירגיש אחרת
ציבי יקרה,
מודה לך מאוד שכתבת את הפוסט הזה,
הפוסט הזה הוא באמת לא רק שלך, הרבה בנות חשות כך, ולהרבה בנות ירדו דמעות התרגשות כשמישהי סוף סוף קראה להם את מה שכתוב להן בלב ואת מה שהן עוברות מדי יום. ראשית עצם זה שאת יכולה להעלות את מה שאת מרגישה על הכתב ולהביע את זה זה מדהים!! הרבה בנות מרגישות את זה ולא מעיזות לכתוב, ולא יודעות אפילו איך לנסח את הרגשות שלהן, ומפחדות אפילו להעלות את הבעיה ולקרוא לה בשם, זה שד מדי מאיים "בדידות".
זאת הרגשה באמת קשה לקום בבוקר ולהרגיש שאת לא שייכת לאף אחד, ואולי אף אחד לא צריך אותך ולמה בכלל את קיימת.. זה באמת תחושה חונקת.
את בטח לא תאמיני לי אבל גם אותן בנות שיושבות במעגל ומזמינים אותם, ורוצים ללמוד איתם גם הן פעמים רבות מרגישות בדידות גדולה מאוד. חלקן אומרות : הם לא רוצים אותי, הם רוצים את הידע שלי, הם לא רוצים אותי, הם רוצים את הכסף שיש לנו. ואת לא מאמינה כמה בנות מרגישות בודדות בגיל הזה. גם אם הן מחייכות, כמו שכתבת…
יש פער מאוד גדול בגיל הזה בין מה שמרגשים באמת לבין מה שקורה במציאות.
ולכן יקרה:
1. אל תלכי לפי מה שאת רואה.. הדשא של השני תמיד יותר ירוק.. וזה ממש בדוק!!
2. אולי הגיע הזמן לטפל בערך העצמי שלך… כן.. לבדוק מה קורה לך כשאת לא מצליחה להרגיש נח בחברה- זה לא אומר שיש לך בעיה בכלל לא. זה לדעת איך לחבר את הכישרונות שלך ולהביע אותם לסביבה שלך, איך להוציא את הייחודיות שלך , איך להעריך את עצמך ולאהוב את עצמך ולראות את הדברים הטובים שבך.
וזה בכלל לא קל. ככוווווללןן מרגישות מאוד קשה כשהן מגיעות לתיכון. זה להגיע למין מיקסר שיש בו מלא מרכיבים חדשים: מסובבים אותך עם חברה חדשה, עם לחץ לימודי, עם גיל ההתבגרות, דרישות של ההורים ובסוף רוצים שתצא עוגה… ולא תמיד זה מצליח. כי הדרישות מאוד גדולות.
יש בך המון.. גם אני לא מכירה אותך אני בטוחה רק מלקרוא את מה שכתבת יש בך המון רגישות, הבנה, יכולת הבעה בכתב, וזה מצרך מבוקש מאוד. את נשמעת בחורה עדינה מאוד. באמת שיש לך הרבה פוטנציאל והרבה מה לתת לסביבה שלך. רק הקושי שכרגע נמצא הוא איך את מראה את מרגישה עם עצמך כשאת לבד עם עצמך, את כמה את באמת אוהבת את עצמך.. ומרגישה טוב עם עצמך כשאת בחברת בנות בגילך. כי כרגע את בבאסה עם עצמך.
3. תחשבי על כישרון אחד מיוחד שיש בך ותעצמי אותו: מלטפל בילידם קטנים, ועד לשיר, לעשות תסרוקות, לצייר זה יעשה לך טוב.
4. במשפחות רבות יש הרבה ביקורת בבית, במצב כזה גדלים עם דימוי עצמי נמוך יותר, בתחושה שכל הזמן אני לא בסדר, אז זה האתגר שלך, למצוא את בעצמך את הדברים הטובים שבך ולהשתמש בהם. וכשתרגישי טוב עם עצמך, תרגישי שגם הסביבה אוהבת אותך. מה שהמרגלים אמרו: והיינו כחגבים – הם הרגישו קטנים שלמעשה הם לא היו כאלה.. "איך שאת תסתכלי על עצמך , או חגב או ענק, כך גם הסביבה. זה הרבה פעמים מתחיל בנו. קחי זאת כאתגר: אני רוצה שתהיה לי חברה, אני יוצאת למסע ואני בטוחה שאמצע. אני לא אוותר על אישיותי, אבל אני אתחבר. אני אנסה, אני לא מתייאשת.
אוהבת אותך, גם אם אני לא מכירה, ומתפללת שתצליחי לאהוב את עצמך באמת, ושתמצאי חברות , ותראי אור מהסביבה.
זה באמת מצב כל כך לא נעים ועם זה כל כך נפוץ!! אני מסתכלת על השכבה שלי ורואה משהו משותף בין כל הבנות שנשארו מאחור.. הדבר הראשון שיכול להיות אופייני זה אופי קיצוני ולא נעים שאנשים פשוט מתרחקים.. אבל רב רב הבנות ממש לא כאלה. להפך. בנות מקסימות!! והדבר שמשתף בינהם זה שהם ממש לחוצות לחברות. מנסות בכל הכח, תולות ציפיות, ורואים את האכזבה שלהם מרוחה על כל שפת גופם.. זה ממש מבאס.., אבל זה העולם.. כשתראה לאנשים שאתה לא צריך אותם הם ירדפו אחריך מעצמם! לכל בנאדם יש משו לתרום, ובכל בנאדם יש תכונות שהסביבה יכולה להנות מהם.. חשוב שתאמיני שיש בך את זה, ולאחר מכן ת היי משוכנעת שאת לא צריכה אף אחד.. זה משהו בתת מודע, ברגע שאת משדרת את זה יתקרבו אלייך בנות.. וגם אם פתאום מישי בורחת לך תהיי רגועה. את שווה בזכות עצמך. לא בזכות אף אחד אחר. רק בגלל שאת הבת של ה'. הרבה הצלחות!
בראבו לך על המשפט הבא: "סתם רצון חזק להיות בחברה שמתאימה לך באמת ולא בגלל פשרות". אני כבר לא בתיכון אבל זה היה סיפור חיי חלק גדול מתקופת התיכון, ומרוב פחד להיות לבד, שילמתי מחיר כבד של להיות בחברה שלא מתאימה לי. לא חברה פחותה מבחינה חסידית, אבל כן מבחינה אינטלקטואלית וכשרונית, ואז הערך העצמי שלי שגם ככה לא היה גבוה (ויש לו גם חלק בלהגיע למצב הזה…) ירד עוד יותר. אז כל הכבוד לך שאת לא מתפשרת!!
וכמו שכתבו מעליי את מוכשת כותבת מדהים וזה מקסים שאת יודעת לזהות את הרגשות הללו ולכתוב אותן בשביל עוד בנות!
פתרונות נכונים וטובים כבר כתבו מעליי. אז ממני קבלי המונמון אמפתיה חיבוק גדול והלוואי שתצאי מהמצב הזה מהר מהר ורק תהיי מוקפת בחברות טובות כלבבך!
כווולםםם מרגישות בודדות! כן, הבנות שכולם מדברים איתם, מזמינים אותם, לומדים איתם. וגם הבנות שהן הזנב אחת של השניה. וכמו שנכתב לעיל, נתינה גוררת קבלה. את רוצה ללמוד עם מישי? תזמיני לפחות 3 בנות, הרביעית תסכים (תמיד עובד!! לאו דווקא הרביעית, אולי השישית…)
נתחיל בזה שאני מזדהה אתך לחלוטין, ומבינה לגמרי את הסטואציה שבה את נמצאת.
את מקטלגת כאן משהו "חברה שמתאימה לך באמת" ואם לא, זה התפשרות… מה זה אומר?
הייתי בדיוק כמוך, ת'אמת חלקית, כי תמיד היה לי תבטחון העצמי הזה שכולם אוהבות אותי (ובתכלס זה לא תמיד היה נכון) הייתי כזה ילדה שקטה מהילדות "לאכפתלי כאלא, ושזורמות תמיד" אף פעם לא הייתה לי חברה טובה באמת
היו לי מלא חברות, בכללי, והיה לי טוב עמזה. חוץ מהפעמים הקטנות באוטבוס בטיולים נגיד וכל השטויות האלא.
רציתי חברה טובה מסגנון מאד מסוים ולא נתתי ששום אופציה אחרת תתפתח.
ובכיתה י' כשהתחלתי לפתוח ת'ראש ולראות שגם צדדים אחרים (שלא היו מתאימים לי לדעתי) יכולים להיות מושלמים, התפתחה החברות הכי מושלמת שיכולה להיות בעולם הזה!
שתדעי שזה לא מזל, או רגע אחד שפתאום הכל יהיה מושלם או יתפוצץ.
משהו ממך צריך להשתנות, יש אנשים כאלא שהם תמיד רק ידידים לאמשנה מה הם יעשו כי באופי שלהם אנשים לא מבינים שישמצב שיש מעבר.
תסתכלי מסביב צאי מהסרט של כולם מסודרות
אין שומדבר מסודר בעולם הזה!
ואם יש מישי שמוצאת חן בעיניך, תיהי איתה ובסביבתה ומבחיינתי תעשי את הדבר הכי נועז ותיהי את! את! זוהי שמוציאה אותה ובנות נוספות וקוראת להם לבחוץ לדבר בהפסקה, תגידי לה שהיא מוצאת חן בעיניך:) ושאת מחבבת אותה כמובן אחרי שאתם מדברות קצת יותר מ2 דק, תמצאי תזמן הנכון תאמיני לי שהיא מזה תתרגש וזה רק יגרום לטוב, ואולי לאט לאט יתפתח משהו. אם היא לא רוצה אז נקסט תעברי הלאה אל תתקעי יותר מידי, הבעיה שלך זה שאת נתקעת, וחושבת, זה סבבה לגמרי שבנאדם כרגע לא מתחשק לו, או שהוא קבע עם מישהו אחר זה לא אומר שהבעיה בך!! צאי מהסרט!! ועוד בעיה זה שאת מהססת… אפשר להבין למה את מהססת? אנשים מרגישים את זה והיא בטח חושבת שאצ מזה משעממת כזאותי וביישנית ולמי יש כוח עכשיו לדברים כבדים, בואי הכי בקלילןת תגידי הבית שלי פנוי היום ויאו אך שאת אלופה במתמטיקה ומזה באלי ללמוד אתך! קבעת כבר עם מישי אחרת?
אבל את זאת שצריכה ליזום לבוא לשבת במרכז הכיתה ולפתח נושא הכי מעניין שיש שכולם רק ירצו להדבק אלייך, אנשים אוהבים אנשים שיוזמים, ואנשים עם תוכן. לכי עלזה… ואני מחזיקה לך הצבעות! גמאני הייתי הכי ביישנית שיש בעולם! יותר גרועה ממך תאמיני לי! ברגע שקלטתי את הקונספט הכל השתנה! תביעי דעות ועם זאת תכילי אנשים, תיהי קשובה, תתנדבי לעזור תמיד (אבל לא באופן מנוצל) אנשים ישר יתחברו אלייך!
חחחחח וכתבתי עכשיו מה זה מבולגן מקווה שאת מבינה אותי
וואי פשוט ראיתי כאן את עצמיי!!
זה כל כך נכון שאת חייבת לעמוד ליד איזו בת כדי לא להראות איזו ילדה עלובה בלי חברות..
מזדהה מאוד כי שנה שעברה הייתי האותו מצב בדיוקק
ופתאום זה השתנה,לא יודעת להסביר בדיוק איך ולמה
אין לי באמת עצה מעולה לתת לך
רק להמליץ מהניסיון שלי שהמשכתי להיות חמודה(גם לבנות שלא אואה בחברה להתייחס יפה!!,כי אז כולן רואות שאת סתם מנסה להתחנף לבנות ה"שוות" וגם אם את ילדה חמודה,תהיי חמודה באמת ולא רק למי ששוה לך!)
וואו יש לי מלא מה להגיד אבל לא מצליחה לכתוב את זה מובן וברור..
בעזה אחפש הזדמנות קרובה לשתף ממה שהיה לי..
בינתיים תמשיכי להיות מי שאת:) ותמיד תזכרי,כמו שאני מזכירה לעצמי כל פעם שקצת קשה לי,את בידיים של השם! את החברה ששייכת לך-את תקבלי!!
ממש תודה שכתבת את זה זה מראה לי שעוד הרבה בנות מרגישות ככה
וואו תקשיבי מזדהה ממש