אתגר מס' 14:
הוא שם תמיד. פועם בקצב הקבוע שלו המרגיע עד ש.. משהו בו לא רגוע. מתרגש. מתעצב. כועס. ספרי לנו על הלב שלך. מתי הוא מכוסה ומתי פתוח?
עדיין מחפשת
הלב הוא לא מחסן
כך אומרים כולם
אך אני דווקא רואה בו חבר נאמן.
קשה לי לדבר ולשתף על רגשותיי
באופן פיזי זה גורם לי לכאב בטן וודאי
אז הכל נשאר בלב
ונכון שזה כואב
אך מה לעשות שזה מה שהוא אוהב?
באמת שזה לא קל, לשמור הכל בפנים
לפעמים מרגישה שסוחבת אבנים
רוצה לדבר, לבכות בפני מישהו קרוב
אבל משהו חוסם אותי. זה מה שקורה לרוב.
בקיצור, אין לי עוד מה להוסיף ולומר.
הלב שלי הוא מחסן – אמרתי את כבר?
מי אני?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
ואיייי זה מושלםםםם!!
אמהלה כמה התחברתי… במיוחד לזה שאת באה לספר למישהי ומתחיל כאבי בטן…
לדעתי את צריכה לדבר עם מישהי שיודעת איך לכוון אותך לומר את מה שמציק לך, כמובן מישהי שאת מרגישה בנח איתה
המונמון הצלחה
אתן כותבות מהמם. אבל אני לא חושבת שאתן צודקות. כמה שקשה צריך לשחרר מדיי פעם. כמובן שלא צריך להגזים. אבל למצוא משהי שנח לשתף ולספר או אפילו לכתוב ליומן. כמה שזה נשמע תינוקי…
זה משחרר. אם הלב ישאר תמיד סגור יהיה הרבה יותר קשה. כשבן אדם אחר מכיל אותך את מרגישה שירד נטל כי יש עוד אחד שמחזיק אותך. אז הצלחות לכולנו!
הי! כתיבה יומן זה ממש לא תתינוקי.
זה דבר בוגר מאוד לכתוב את פנים לבבבך, זה כישרון מדהים! ממליצה לאמץ…
איזה חמודות!!
אתן כותבות מושלם!!! ❤?
חבל באמת שזה ככה!
הי! תוד על התגוותת מחממות!
ב"ה אני אחת שמשתפת ואומרת.(וממש לא שומרת בבטן)
אני מוציא את התחושות שלי, הרגשות דרך הכתיבה…
באותו רגע היתה לי הרגשה כזו של 'תכלס כולם שחקנים'
ושל 'לא תמיד מבינים אותך' אז כתבתי את זה… תודה!
ממש יפה! במיוחד השני וגם הראשון ממש ממש יפה….