תקנאו?
-⁰-
בין מדפים יבשים,
ומשקפיים ושתי צמות.
כלאו האנשים,
את הילדות החכמות.
ילדות חכמות,
שנולדו לפחות,
עם איי-קיו גבוה,
ומיליון שאלות,
ורק מחכות שמישהו אותן יפתור.
ילדות חכמות,
עם סקרנות בוערת,
ותשוקה לשיחה,
ומנורה שדולקת ,
מתחת לשמיכה
אחרי שההורים כיבו את האור.
ילדות חכמות,
ואנשים מקנאים בכל חדר,
בציונים, בקליטה, בבגרויות,
במאה המושלם הנוצץ.
כי בכלל זה לא בסדר,
שיש כאלו שנולדו חכמות,
ויש כאלו שצריכות
להתאמץ.
ילדות חכמות,
מתפוצצות לעיתים,
מנחילי מחשבות,
שלעולם לא עוצרים.
ממבול שוטף,
בתוך מח שלא עוצר,
מתסכול עוטף,
המבקש להישבר.
מתווית חנוקה מוקפדת,
מכלא ששמו הוא מושלם,
כי ילדה חכמה לומדת,
שאסור לה לטעות לעולם.
ילדות חכמות
אחוזות בין מלקחיים,
נסגרות מחוץ לחלון.
לפעמים דוממות,
בין קריאות הלחיים,
כשבשבילן זה נקרא
כישלון.
ילדות חכמות,
שמה לא היו נותנות,
רק בשביל להיות,
קצת פחות חכמות,
קצת פשטות, קצת טעות.
אבל הן לא יכולות,
ולא שוגות באשליות,
אחרי הכל,
הן ילדות חכמות
וזאת המציאות.
ואנשים שעומדים,
בכל המבואות,
שנהנים, מקנאים,
מדמיינים חיים
של אחרות
נראה אתכם,
מחליפים מקומות.
נראה אתכם,
רק לכמה רגעים,
שורדים, להיות,
ילדות חכמות.
-⁰-
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
42 תגובות
וואו
לא יודעת אם מותר לי להיכנס לתבנית שאותה תיארת בשיר, לא יודעת אם אני ראויה לה, ובכל זאת הרגשתי הרבה יותר מניצוץ של הזדהות.
עלי והצליחי.
אלוקים אדריםםם
פעם בכמה זמן ששוב פעם אומרים לי שאני ילדה חכמה ולא מנצלת את הכשרומות שלי אני חוזרת לפה. קצת לבכות עם מי שיודע. עם מי שמבין.. אויי כמה הייתה משלמת כדי להיות קצת פחות חכמה. טוב זה בכלל לא חכמה. קוראים לזה גאונות. שכל החיים שלי יש וויכוחים במשפחה מי הכי חכם ותמיד בסוף אמא שלי תגיד שברגע שנולדתי העניים שלי צעקו גאונות אז אין מה להתווכח.. ואז הקינאה והצפיות והראש אויי. כמה שעות נוספות הוא עובד.. כאילו מייצר לעצמו שעות נוספות שבעצם על ישבון הלילה.
אויי. את שכתבת.. מקווה שתראי.. קחי פשוט תלב שלי כי הוא לגמרי איתך. רק ילדות חכמות יבינו ילדות חכמות. לא החכמות הרגילות.. האלא של ההקצנה. אבל מבטיחה שתמיד יש יותר גרוע.. נגיד אבא שלי.. אינלי יושג אחך הוא שורד בחיים האלא. אני ממש מרחמת עליו.. השכל פשוט נשפך בצוקה מוקצנת והמגילה עוד ארוכה
❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤
שיר מגניב
הרגיש לי קצת מוגזם.
זה לא מדוייק, לא קורה להרבה בנות.
אבל נושא שצריך לעלות למודעות- אן ספק
נ.ב: סתם שאלה, את מכנה מידי פעם את עצמך האביר השחור- זה אחלה כינוי??
מזדהה
למה לא כיף להיות חכמות עם 100 נוצץ? אם תוכלי קצת יותר לפרט ממש אשמח.. פשוט אני אחת שלא קולטת כלום בלימודים ולא מאוד נחמד לי, כע? אני מיואשת ממש ולא מסוגלת ללכת לבי"ס אחרי שנים של ניסיון להבין משהו או לקבל ציון מתקרב לעובר. אין אף אחד שמבין אותי וזה פשוט מתסכל
אני ממש מבינה אותך. זה מאוד קשה כשלא הולך לך עם הלימודים. במיוחד שבעיני הרבה מהצוות- לימודים זה בעצם כל החיים, ואם את נכשלת בלימודים- אין לך חיים. זהו. נכשלת.
פעם הייתי בתבנית שפנרס כתבה עליה. הייתי חננית כזאתי שמקבלת מאה בכל מבחן בלי להזיז אצבע.
בערך בכיתה ז התפוצץ לי הבועה, שבעצם אין לי ככ חברות ואני לא מספיקה להנות מהחיים. תאמיני או לא, הצלחתי לעשות שינוי מאוווווד קיצוני. לא היה אכפת לי לא למלא מבחן שלם, והציונים שלי עברו ממאות חלקים, ל90 עד 98. זה בערך היה הטווח של כל הציונים שלי. והייתי שמחה בהם, כי זה סיפק גם את המורות וגם אותי.
מבחינה חברתית, ברור שבהתחלה נדבקתי לבנות הסופר פופולריות שעושות שטויות והכל, אבל לאט לאט למדתי את הקודים של הכיתה שלי, שבעצם רק נחתתי לתוכה אחרי 7 שנים שהייתי בה אבל לא באמת, והקמתי לעצמי קבוצה של בנות שאני יותר מתחברת אליהם. לא חנניות אבל גם לא מסובכות ושטוטניקיות.
עכשיו באמת אי אפשר לראות עליי שהייתי כזו. אני די מקובלת בחברה, ב"ה הצלחתי לצאת מהקופסא הזו של "החננית". אפילו היועצת שאלה אותי אם פעם לא היו לי חברות. עניתי לה שעד כיתה ז לא היו לי, והיא היתה בהלםםםם!!
שלא תחשבו שהפכתי לסתומה ולא אכפת לי מביצפר… אני עושה 5 יחידות במתמטיקה ומגישה עבודות מלאות ולומדת למבחנים והכל, אבל לא שואפת ל100. שואפת ל95-+.
קשה כי –
"ילדות חכמות,
מתפוצצות לעיתים,
מנחילי מחשבות,
שלעולם לא עוצרים.
ממבול שוטף,
בתוך מח שלא עוצר,
מתסכול עוטף,
המבקש להישבר.
מתווית חנוקה מוקפדת,
מכלא ששמו הוא מושלם,
כי ילדה חכמה לומדת,
שאסור לה לטעות לעולם."
.
ואני יותר מאשמח לקרוא משהו ממך, מהזווית מבט של הילדה שלא הולך לה בבית ספר.
כל אחד עם ההתמודדות שלו, ואף אחד לא מזלזל בהתמודדות של השני. ה’ התאים נסיונות לכל אחד לפי המסלול שלו ❤
אני פשוט שותקת וקוראת אתכן.
כל כך נכון.
אני מצטרפת למה ש-. כתבה קצת יותר למטה..
מזדהה עם החלק הראשון, לא עם הרצון להיות פחות….
הכתיבה שלך❤️
וזה חד משמעי קשוח להיות חכמה..
—
ויש ילדות, חכמות.
שראו את העולם.
ובגללו,
או בזכותו לטענת אותם מקנאים
כלאו את עצמם.
בחומות של
'אני לא חכמה'
ו'המחשבות האלה הם כלום'
ומפה לשם.
הם כלואות.
ולא טוב להם.
אבל יהיה טוב.
כי הם יתבגרו,
ויבינו.
שהעולם מורכב.
ומי שאני –
זה אני.
וגם אם כולם יגידו,
שלהיות חכמה זה מעצבן.
אני יעמוד ויצעק-
תהיי מי שאת.
והכתיבה זרמה לי בזכותך.. שאפו:)
פנרסס
כתבת אתזה מניסיונך..?
כילו בתור הילדה החכמה…?
מניחה שיש לי חלק בזה.
פנרס אין סיכויי?זה אני כתבתי?!
כמדומני שלא 😉
כמו כל דבר יש לזה גם יתרונות וגם חסרונות,
אבל אני לא מסכימה איתך בנקודה הזו,
אין לי תקווה או משאלה להיות פחות חכמה,
אני שמחה עם הראש שלי ומודה עליו לה׳
גם לי אין תקווה כזאת.
יש לי תקווה לקבל יותר טעויות, ובכללי להיות מופתעת יותר.
כמה דיוק!! כמה אמת!!! כל כך נכון!!! לגמרי יש לך את זה בלראות את האמת ו*להראות* את האמת בצורה כל כך ברורה וחדה!!❤❤❤
פנרססס
כתיבה מתוקה!!
פשוט כישרון!
ותכלס יש בזה הרבה מן האמת
רואים שאת מחנכת דגולה שמבינה בנפשות ומעצבת אישיוייות (כאילו אישיות ברבים) 😉
בתור ילדה שנראה לה שהיא חכמה (לא עשיתי מבחן אייקיו או משו בסגנון) הזדהיתי עם החלק הראשון של השיר, אבל אף פעם, אף פעם, לא היה לי רצון להיות פחות חכמה, אם כבר יותר.
העניין הוא שאנחנו מגדירות חכמה שונה. השיר הזה מגדיר את הצד הכואב והדוקר יותר של חכמה, ממש לא את כולה. השורה "מה לא היו נותנות רק בשביל להיות קצת פחות חכמות" לא מדברת על להיות פחות חכמות בשכל או ברגש, אלא פחות חכמות בהשלכות השליליות של החכמה עלינו. נגיד: יכולת לטעות, פחות פרפקציוניזם, וכולי.
הובנתי?
הובנת:)
וכן.. אני מסוג הפרפקציוניסטיות הכי מסוכן, מודעת לפרפקציוניסטיות, סובלת ממנה, וממשיכה לרצות 100 ופרפקציוניזם.
ואנשים שעומדים,
בכל המבואות,
שנהנים, מקנאים,
מדמיינים חיים
של אחרות
נראה אתכם,
מחליפים מקומות.
נראה אתכם,
רק לכמה רגעים,
שורדים, להיות,
ילדות חכמות
אאוצ היזדהות
לפעמים רוצה להיות מהרגילות שמתלהבים מכל שמונים שהם מוציאות
רגילה להתאכזב מציון כזה
כתבת אותי
תקשיבי. הרגע שולחת לאמאשלי. כל החיים שלי חופרים לי שאני ילדה גאונה ומסוגלת ליותר. מתי תבינו שכמו שקשה להיות טיפש קשה לא פחות ואפילו יותר להיות חכםםם?????
תקשיבי. הרגע שולחת לאמאשלי. כל החיים שלי חופרים לי שאני ילדה גאונה ומסוגלת ליותר. מתי תבינו שכמו שקשה להיות טיפש קשה לא פחות ואפילו יותר להיות חכםםם?????
אני פשוט לא עומדת בזה. כל מילה בסלע. קוראת מליון פעם, סליחה שאין קרדיט כי זה אנוניני אבל אם זה יגיע אלייך בצורה כולשהי תדעי שסו אני שמעבירה עם הקרדיט לאחת משותפות בדרך.
זה ככ נכון וככ מדיוק. אני משתגעת מהדיוק המושלםםםם
תנו לי להיות טיפה פחות חכמה. כמה זה יחסוך לכם ולי
תודה ממש על הכנות!
כמו שכתבתי למעלה: המשאלה להיות פחות חכמה היא לא כפשוטה, אלא להמנע מההשלכות השליליות של החכמה (כמו פרפקציוניזם קיצוני, אובססיה, אי שקט נפשי וכולי).
וואי, אני ממש אוהבת את הסגנון-הריתמוס-והמבנה החדשים שהתחלת להשתמש בהם!
תלמדי אותי איך לכתוב אותם כל כך יפה?
והשיר עצמו, האמ. לא יודעת אם אני נכללת באמת בהגדרה הזו, אבל לפחות חלק מהתיאורים תואמים אלי, ו-וואלה, את כל כך צודקת.
שכוייח על שהבעת את הצד הזה גם כן;)
איך שכתבת ריתמוס חייכתי.
קצת מזדהה..
כתבת מטורף. כתיבה זורמת, קלילה בעיניים אבל מלאה בעומק..
אהבתי ממש❤
וואו.
וואו פנרס.
תודה שכתבת על זה.
וואו איזה כתיבה!
תיארת את זה כל כך מדויק, ובצורה ברורה, ועם זאת רגישה והכי יפה שיש.
ילדה, את מוכשרת.
הזדהיתי עם זה ממש… מזכיר לי קצת פוסט שכתבתי בעבר על ילדות בוגרות.
הזדהיתי ואהבתי בטירוף.
תודה לך על הפוסט הזה!
מעריכה אותך ❤
תודה!
פנרסית,
לצערי לא קראתי את זה עד עכשיו, ואני מקווה שתקראי את התגובה הזאת מתישהוא:)
אבל עכשיו ישבתי, קראתי,
ואני בוכה.
אני, הילדה החכמה.
הילדה הבוגרת, שהרבה מקנאים בה…
הילדה שלא תמיד זוכרת שגם לה מותר להיות ילדה קטנה של אלוקים. ילדה קטנה וטפשה שסולחים לה אם היא טועה לפעמים.
אני לא צריכה להוסיף עוד, כי את כתבת כבר את הכל, במילים הכי מילים.
אני אוהבת אותך, ובאלי לחבק אותך ואותי ואת כל הילדות החכמות בעולם.
ה’ אוהב אותך, אותי, ואותנו.
ואני – אני גם אוהבת אותך, סתם כי את פשוט – פנרס .
❤
קטינא, נדיר לקרוא מישהי שכותבת לב.
תודה לך ממש.
והי, תיהי חכמה באמת ותלמדי להוריד ממך קצת ממה שהתוויות שמו עליך.
ווואו. כן
כ"כ נכון לפחות לחלק מהבנות שנכללות בתוית 'החכמות'
אני מהאלה שלא משקיעות, עוברות ככה. שיעורים עושות בהפסקה, למבחנים לומדות שעה לפני. ועדיין, ציונים אחלה (בדרך כלל, כן? אני לא מושלמת?)
פעם פעם הייתי פרפקציוניסטית, כזאת שבוכה אם הממוצע שלה הוא פחות מ90.. ואני עדיין לא מרוצה מהתעודה שלי ?
אני מנתבת את ה'חכמה' לדברים טובים, כמו ללמוד חסידות, לעזור לבנות ולהבין אנשים בכללי. אבל אני מנסה להוריד מעליי את הכותרת 'חכמה'. מעדיפה להיות חכמה לעצמי.. זה כבד נורא, מצפים ממך לככ הרבה דברים..
אז פליז, לא תמיד צריך להזכיר ולידע את ככככל העולם שאוטודידקטית חכמה. זה משגע??
הכתיבה שלך…
וואו…
???
וואו. פשוט וואו
הכתיבה שלך כל כך כל כך יפה ואני מזדהה ממש
סוףסוף רואה מישהי שמביעה גם את הקושי שלנו, של הילדות החכמות שכולן מקנאים בהן
ולכל מי ששאלה מה קשה בזה
קשה שלא מבינים את האכזבה הנוראית מציון שלבנות אחרות הוא מדהים וקוראים לך תינוקת
קשה להיות זו שתמיד אמורה להבין ולדעת ואם את טועה כולן נועצות מבטים, מתרגשות וכולן יודעות כי "איזה שוק! הילדה החכמה טעתה ואני צדקתי"
קשה שאין לך בחירה לאהוב לצייר או לנגן או לשחק או כל דבר אחר כי יש לך שכל אז את צריכה לנצל אותו…. ועוד ועוד
וואו עליך.
מסכם.
גרמת לי להודות לה' שאני חכמה ולא גאונה:)
אבל עם כל מה שתיארת זה מתנה ענקית
תורידי מהפרפקציוניזם את לא חייבת כלום לאף אחד