טובעים

מסירות נפש.
"הצ_י_לו!" זרם כחול, בחור רטוב.
ריח מבחיל "תחזיק מעמד אחי" החוף מבצבץ, שקיעה, פסים אדמדמים צובעים רקיע.

נוזל שקוף נבלע, שדה הראיה של אלי מטשטש, הוא בוחן את חברו בדקדוק, שוחה לכיוונו, סחוט.

"אלי, אני טובע!" שפתים סגולות רוטטות.
עיני דבש עוקבת אחרי נשימות קטועות "לא! עלה עלי, אחי אנחנו קרובים לחוף"
"אתה ת_מו_ת!" יד אחת שלו עולה באיטיות נחבטת בגל.
"אתה תינצל" אלי והחיוך שלו.
אלי בולע שיברי גלים, חבר שלו עליו מקיא מים. נושם. אלי נחלש. אבל מחייך.
חוף מבטחים קרוב, אנחנו שוקעים, ואני לא מוותר.
לא עכשיו.
כשאוהבים קרובים_מצילים אותם_.
כשאוהבים אחים, מוסרים ת'נפש בשבילם_.