חיפשתי. חיפשתי ועכשיו אני רק רוצה!

רציתי להיות של עצמי, עם עצמי.
בלי אחד שיגיד ויומר.
הרגשתי שלא מתאים לי להיות נסיכה, אני לא ראויה!

אז הלכתי.
התנתקתי.
ובשלב מסוים נסתי להתחבר למשהו.
אבל.. לא לאמת.
למשהו אחר.
חסר תוכן וערך.

ואז ברגע אחד ממש ראיתי משהו שלא פגשתי בחיים:
זה היה איש, נראה ממש אלוקי.
עם עיניים כחולות ועמוקות.
עם אהבה שעוברת דרך תמונה.

חיפשתי את אותו האדם.
מי זה?!
אני רוצה להיות שלו!

ופתאום קלטתי.
פעם הייתי שלו!
זה הרבי עליו גדלתי ונשמתי!
אבל פשוט לא הבנתי את העומק.
לא הבנתי שבורא עולם פשוט ריחם עלי ושלח לי אבא אמיתי!
שהאהבה שלו אמיתית, חי ובוערת.
שהחיוך- גורם לכוחות.

רבי שלי!
באלי אותך!!
בשבילך אני קיימת!
בשבילך!
אבא.