טעות בייצור?
מתחם הספארי, גן החיות הגדול בישראל. כל כך הרבה יצורים, לכל חיה האופי המיוחד שלה, ובהתאם לכך מבנה גופה ומזונה. פלאי פלאות.
אוהבת חיות. מלאה חמלה ואהבה לכל בריה. החלום שלי זה לגדל חיות בחצר. איזו עז עם גדי מתוק, אפרוחים צהובים וקטנים, ואולי גם שובך יונים צחורות.
בעלי חיים, עולם מרתק כל כך. יכולה להיות פה שבועות ולא יימאס לי.
עומדת שם באותה נקודה, ולא זזה. מתקשה להתנתק. עיניי נעות בין שון ללייזי, זוג העצלנים. איזה שם מכוער. כל כך לא מכבד. כאלה מתוקים. בא לי לחבק אותם. ללחוש להם שאני אוהבת אותם כפי שהם. ושהם לגמרי בסדר. הנה שון, עצלן דו אצבעי מקנדה. איזו פרווה מיוחדת. 10 סנטימטר של שערות רכות וחומות, כשביניהן אצות ירוקות. וואו, איזו הסוואה. ממש נראה חלק מהעץ!
החיה המתוקה הזו פשוט גאונית בעיניי, כל מה שהיא עושה זה… כלום . היא פשוט נשארת תלויה על העץ כמעט 24 שעות ביממה ללא תנועה או תזוזה. וגם כשהיא זזה התנועה היא כל כך איטית שבקושי רואים.
המחשבות שלי מתגלגלות הלאה, כרגיל.
מי שלא מבין את הגאונות הזאת עשוי בטעות לשפוט את החיה הזאת ולחשוב שהיא עצלנית, ואפילו לתת לה שם כזה מזלזל.
אבל למעשה זהו מנגנון הסוואה, ולכן מנגנון הגנה והישרדות גאוני ממש.
היא לא זזה, ואז טורפים לא יכולים להבחין בה. כך היא מוגנת מפניהם.
אם החיה הזאת הייתה צריכה לחיות בתרבות האנושית המערבית שלנו כנראה שהייתה מתחילה לשפוט את עצמה ומנסה בכוח לדחוף את עצמה לזוז יותר, או לזוז מהר יותר.
כנראה שהיא לא הייתה מצליחה בכך משום שזהו אינו הטבע שלה וכנראה שתוך כדי שהייתה מנסה ומנסה ללא הועיל לשנות את עצמה ונכשלת בכך הייתה מתחילה להאמין שמשהו בה לא בסדר ושהיא כישלון.
וכנראה שהייתה גם מתחילה להאמין שהיא פחות טובה מאחרים שזזים הרבה יותר מהר ממנה, כמו למשל נמרים או קופים. ייתכן אפילו שהייתה לוקה בדיכאון ומתחילה לפתח חרדות חברתיות ואחרות. ייתכן גם שהיתה מתחילה לפתח דימוי עצמי מאוד נמוך וירוד.
אם הייתה הולכת לטיפול קליני אולי היו אומרים לה שיש לה "תסמונת איטיות" או "הפרעת אישיות מאטה" והיו מציעים לה תרופות שאמורות לזרז ולהאיץ לה את הפעילות המוחית והמוטורית בניסיון לגרום לה "להשתלב" או "להסתגל" לחברה.
אוף. בא לי לבכות.
שונאת את התפיסה המגעילה הזו שרווחת אצלנו כל כך.
הגישה שמלמדת שהיכולת להתאים את עצמנו לתבניות ולתפיסות החברתיות הרווחות של מה ש"נכון" או "בריא", זאת אומרת להיות "נורמאלי" בעיני החברה, זה הערך העליון או המטרה החשובה ביותר עבורנו.
גישה מכשילה ומפילה. לא הוגנת. אני מנגבת את הדמעות וממשיכה להרהר.
ייתכן שלאט לאט היא הייתה מתחילה לאבד קשר עם הטבע האמיתי שלה, עם היופי המולד שלה, עם החוכמה והאינטליגנציה האורגנית המוטבעת בה, עם התכלית והחיים הנפלאים שתכנן וייעד עבורה אלוקים, הבורא החכם והכל יכול.
די. נסחפתי. אני מתנערת ומחייכת חיוך גדול ללייזי, שממשיכה להיתפס בעץ ברוגע.
איזה מזל גדול זה בשבילה שכל זה לא קורה. ושהיא יכולה פשוט להיות עצמה, להיות תלויה על עץ ללא תנועה במשך כמעט 24 שעות ביממה, מבלי לחשוב אפילו לרגע אחד שמשהו בה, או באיך שהיא חיה את חייה, לא בסדר.
איזה מזל שהיא מרשה לעצמה לחיות כך, בהתאם לטבע שלה ובתאום מושלם איתו. איזה מזל… שהיא מזכירה כך גם לי, שמותר, שאפשר, שכדאי, שבריא, שנכון.. להיות עצמי, במבנה והצורה והדרך והתכנון הייחודי שלי, בדיוק כפי שהתכוון ושברא אותי אלוקים הטוב. אצלו יתברך אין פשלות. אין "טעות בייצור". הכל מדויק ומושלם כל כך, שבא לי לרקוד מרוב שזה מדהים.
השעה מתאחרת והגן עוד מעט נסגר. אני נפרדת מהעצלנים החמודים, שולחת להם נשיקות באוויר. מוציאה את הפלאפון ומעלה לסטטוס את הסיכום של תובנות היום:
אין שום דרך לתקן את מה שאינו מקולקל.
אי אפשר להחזיר למקום את מה שכבר במקומו הנכון.
אין שום דרך שתיקח אותך להיכן שאת כבר נמצאת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
17 תגובות
ואוו מהממםם
גישה מדהימה!!!
והסיכום – הכי!!
וואו. תודה לך!!
תודה רבה נשמה!
חנה!!!!!!!!!
אני מטורפת עלייך.
אני פשוט מאוהבת בך. בחשיבה העמוקה שלך. בתובנות המבריקות שלך.
את חכמה. את חושבת. את עמוקה. ו- את מאמינה גדולה בקב"ה. זו מעלה ענקית.
אני יושבת פה וקוראת והמילים שלך מרפאות לי את הנפש. פשוט כך. את הראית לי בצורה הכי ברורה עד כמה שאין מצב שמישהו הוא דפוק, עד כמה שאין מצב שיש לקב"ה טעות בייצור שלו. אנחנו זה הכי טוב שיש. לא צריך לשנות בנו כלום.
נכון, כולנו נולדנו לתקן תכונות מסויימות, הרי אפחד לא מושלם ומי שיש לו נטייה כעס לא יאמר 'יש לי נטיה לכעס ותקבלו אותי כמו שאני' כי זו השליחות שלו, לעבוד על המידה הזו. אנחנו נקבל אותו, והוא יאזור את כל כוחותיו בשביל לעבוד על עצמו. הוא לא יכול להשלים עם זה שהוא כך.
אבל עם זאת, כולנו בפנים, אנחנו היצירה הכי שלימה ומושלמת של הקב"ה. ולכל אחד הקב"ה נתן תכונה מיוחדת משל האחר ובכך אנחנו מתייחדים. לא רק שלמים.
תודה על התזכורת. אין לך מושג כמה היא הייתה במקום!!!
אוהבת מלא❤
הי מוש(למת)!
וואו.
התרגשתי לקרוא את תגובתך.
השקעת עלי מלא זמן לכתוב…
תודה רבה על המחמאות. לא הכל מגיע לי, כי יש פה עוד חנה באתר, שהפוסטים שלה מאלפים. וזו לא אני.
חבל שכתבתי שם כזה נפוץ…
מעכשיו אבחר לי שם אחר. צילינדר… זהו. זה השם החדש?
נהניתי מההוספה שלך בקטע של לתקן מידה שלילית. אכן, "החסידות באה לשנות את טבע המידות".
אוהבת בחזרה?
אה אוקי, טוב שאת מעדכנת. וזה לא משנה בכלל אם את זו שכתבת את הפוסטים שחשבתי או מישהי אחרת. הפוסט הזה שלך היה פצצת כח אדירה ישר לתוך הלב שלי. ❤
זה לא אמיתי. תגידי לי שהפוסט הזה אמיתי
איך יש כאלה בנות מיוחדות בעולם??
מדהים מדהים!!
והסטטוס שלך בסוף, בכלל. אין לי מילים.
אלופת העולם!!
תודה אהובה!!
ממש מחממות את הלב
חוץ מזה שאני מאוהבתתתת בחיה הזאת, ואיך שראיתי את הכותרת התחלתי לזרוח –
את כותבת מושלם!!!!!!!
והשלוש שורות בסוף בכלל….
ענקית?
עצלנים זו חיה גאונית. הם עצים חיים. השרירים שלהם חלשים מכדי לזוז, הפרווה היא בית גידול עצום למיני פטריות וחידקים. לחבק אותם? פחות..
בוגי וטיטאניה, אתן יכולות נראה לי ממש להתאים אחת לשניה…
יש לכן ידע עולם מטורף.
אני הייתי צריכה לפתוח ויקיפדיה כדי להבין בכלל מי זו החיה הזו…
לחבק אותך עדיף
ימהממת?
חנה! את מדהימה!
היכולת שלך ללמוד מכל דבר, פשוט מדהימה!
את כל כך צודקת! שזה פשוט כואב..
הסטטוס שלך יפיפה! מאמצת לחיים.
תגידו, רק אני חושבת שצריך שיהיה פה עמוד של כל מיני משפטים לחיים?
תודה רבה חנה!
מחכה לפוסטים הבאים שלך!❤️
תודה רבה אהובה!
הי גם אני חושבת ככה!!!! צריך עמוד של משפטים לחיים וצריך עמוד של משפטים דכאוניים.
(בשביל כל הבנות שבדיכי או בשביל מי שסתם בא לה לבכות)
ווואאוווו חנהההה
אני מתה על המסקנות שלך:)
לאב יו:*
מקסימה! איזה עמקות ותובנות.
הרבה הצלחה בדרך שלך האמיתית.
ווואו וואו וואו
מרגישה כאילו כתבת את זה עלי!
כמה חבל שאני לא עצלן…
אהבתי מאוד את ההתבוננות העמוקה שלך..
והמשפטים בסוף- אין!!! מדהימים!!