רציתי לבוא אליך
אם רק הייתי יכולה לבוא אליך, לחיגי הקטנה של פעם. לא, בעצם לא של פעם, לחיגי הבוכה. שאף אחד לא יודע מה קורה אצלה בלב.
הייתי רוצה להגיע אליך ורק לחבק אותך. לחבק ולהגיד לך שאני אוהבת ומבינה אותך ושזה בסדר שאת בוכה. שזה לא נכון שאני בוכה ודי, שהדמעות לא נעלמות, שהלב לא שותת וזהו. שיש מישהו שרואה אתזה. שמבין אותך.
להבטיח לה שהתקופה הקשה הזאת תעבור והיא עוד תודה על הכל. כן, על הכל. גם על הדמעות האלו שיורדות על הכרית ואף אחד לא יודע.
שזה בסדר שהיא חושבת את מה שעובר לה בראש, שזה שאין לה עם מי לדבר זה זמני. להבטיח שזה זמני. כי זה בדיוק מה שחסר לה בתקופה הזאת.
לשבת לידה ולשמוע אותה. לשמוע את הפחדים, את הדאגות, את הדמעות, את האכזבות. רק לשמוע ולחבק. לא יותר.
להבטיח שעוד מעט, לא הרבה זמן, היא תחייך ותנגב את הדמעות מרצון. שהטעויות שהיא עשתה היו לטובתה. שהקשיים שהיא חוותה ירימו אותה. שהלב השבור הזה יתרפא. וכן להגיד שהמשפט הזה שאין דבר יותר שלם מלב שבור-נכון גם לגביה. שעוד קצת זמן, אחרי שהיא תתאושש קצת, היא תקום לבד ותוכל לעזור לאחרים לקום.
ועוד דבר אחד הכי חשוב: שדווקא זה שהיא לבד, נופלת וקמה לבד, הכי יעזור לה. היא הכי תודה עלזה.
אבל לבנתיים אני גם רוצה חיגי כזאת, מהעתיד, שתבוא ותחבק ותבטיח לי שעוד מעט, עוד קצת זמן, אני ינגב את הדמעות ויחייך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
וואווווווו.
הייתי חייבת, פשוט חייבת לכתוב תגובה.
את מהממת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כל הפוסט אני יושבת, קוראת, וחושבת לעצמי 'זה נכון, יפה, מרגש, (ואני אפילו מזדהה באיזשהו מקום) אבל—- אני רוצה להגיע כבר לשלב הזה! למה עכשיו אני צריכה לסבול, ואיזה כיף לחיגי הזאת שהיא כבר עברה את זה—…'
ואז קראתי את הפסקה האחרונה. ?.
וואו. וואו. וואו.
לא יודעת למה כ"כ התלהבתי, אבל פשוט אהבתי את הפוסט הזה!!!
אלופה את ❤❤❤
מחכה לעוד פוסטים כאלה…
מהמם
מהממת
?
וואו, נגעת בי. כתיבה יפה..
חיגי זה פשוט מהמם ממש!
קלעת לנקודה שבי.
תמשיכייי
ווואאאוו מדהיםםםם