היי שותפות.
אני מניחה שלכולכן יש את הרגעים האלו שגורמים לכן לצאת משליטה.
לצאת מהכלים. לאבד את זה לגמרי.
וזה אמור להיות טבעי. ורגיל. ונורמאלי. וזה חלק מהאישיות שלנו בתור בנות אדם.
אז גם לי זה קורה.
האמת שלרוב אני חייכנית, שמחה ואופטימית אך כשאני נופלת לתוך הכעס הוא משפיע עלי ברמה שאין לי שליטה על עצמי, על המעשים שלי ועל הפה שלי.
ואני אחת של מילים.
האמת שזה פוסט ראשון שלי כאן באתר.
החלטתי להעלות אותו בגלל שאני חייבת התנצלות למורה שנורא כעסתי עליה ושמרתי לה טינה בגלל שהיא הורידה לי במתכונת הרבה נקודות למרות שזה לא הגיע לי ואני הייתי צודקת במקרה הזה. הכעס השתלט עלי ואני אפילו לא יודעת אם הסברתי את עצמי ואם היא יודעת למה בכלל כעסתי עליה.
אבל את הרגש הזה סחבתי על עצמי קרוב לשבוע וזה התפוצץ בשיעור הבא שהיה לי איתה.
התחצפתי בצורה מאוד לא מכבדת.
לא שהתחצפות היא דבר מכבד בכללות, אבל תמיד אפשר לעבור את הגבול ביותר ממה שמקובל לחרוג.
אני מתביישת בזה. והאמת שאני חייבת למורה הזאת התנצלות.
כי קל לי לספר לכולן עד כמה אני לוחמת צדק ואחת שהיושר והאמת הוא ערך עליון שמוביל אותי בכל צעד בחיים.
וכואב לי הלב. פשוט שורף לי מבפנים לדעת עד כמה זה מועמד למבחן של האם אני אכפתית רק לעצמי או גם כשזה נוגע למעשים שלי שפוגעים בזולת.
אני רוצה להתקשר למורה הזאת ולהביע את התנצלותי הכנה על ההתנהגות שלי שיצאה משליטה אבל אני מוצאת את עצמי משתפנת.
בכללי אני לא אחת שאוהבת לדבר בטלפון….. אז עם מורה? ועוד התנצלות? זה מביך.
אבל אני מרגישה שאני חייבת את זה לה, ובעיקר לי.
הרגשתי צורך להעלות את הסיפור הזה לכאן כי אני בטוחה שלכל אחת מאיתנו יש מישהי שאנחנו חייבות לה סליחה. ותמיד האגו הזה מפריע לנו. או ההימנעות ממבוכה.
וזה כל כך חבל. ומיותר.
וכמה שזה פוגע בצד השני זה קודם כל פוגע בנו. באישיות שלנו. ברוגע שלנו.
אם אנחנו מסתכלות על כל מקרה ספציפי וחיות אותו ואת הרגע הזה כל מה שאנחנו רואות זה זמני. אך אם נסתכל על זה כעל עוד תקרית בחיים אנחנו נצליח לעבור את הניסיון הזה כי אנחנו נדע שיש לנו עוד כל כך הרבה לעבור והסיטואציות הקטנות האלו הן רק מחשלות אותנו לדבר האמיתי.
וזה מאוד קשה להוריד את הראש ולומר סליחה, אני טעיתי.
אבל זה לא מוריד ממנו, להפך! זה עושה אותנו חזקות יותר. וחכמות(;
הרציתי פה מלא…. אבל בכללי.
תעשו לי טובה, אם יש מישהי שאתן חייבות לה סליחה אל תדחו אותה.
תתגברו על זה.
בשבילי.
או יותר נכון-בשבילכן.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
היי,
את אמיצה.
ולא כי עמדת\תעמדי מול המורה שלך
כי עמדת מול עצמך
וזה כול כך מדהים, ויפה לראות את זה
מעטים מצליחים לעשות את זה, והם אמיצים ביותר.
יש בך כנות כובשת🧡
אשרייך צדיקה!!!! איזה מהממת את!! אשרייך בטירוף על האומץ והכנות!! זה אחד הדברים הכי קשים!!