הרגע הגיע!

העולם נעצר מלכת.
קול תקיעת שופר עצום נשמע,
משתיק את כולם.
מתחילים להתלחשש,
מבינים שמשו קורה.
מנסים להבין האם זה באמת,
כבר כמעט איבדו תקווה שזה יקרה.
אבל.. זה באמת!!
החלום הפך למציאות!
כל עם ישראל, האנשים, נשים וטף,
כולם יחד על עננים לבית המקדש,
המשולש.
הרבי עוצר ליד כל אחד,
בברכת 'שלום עליכם' נושאת אהבה.
מגיע תורי.
כבר לא יודעת מי מולי,
הזמן נאבד, מרגישה לבד,
מסתכלת על הרבי והרבי עלי,
זוכה לחיוך עצום שייחלתי כל חיי,
וברכת 'שלום עליכם' בחיבה מטורפת.
מלך המשיח בעצמו.
פה מולי.
ורק איתי!
מחזירה חיוך מסופק,
של בת יחידה לאבא יחיד ומיוחד.
ברגע אחד,
הרגע הטהור הזה עבר,
מהר מידי..
מנסה להתאפס,
להבין מה קורה..
לא יודעת מה עכשיו,
הולכת אחרי כולם..
מספיקים את הרגע האחרון של השנה,
השנה המיוחדת – שנת הקהל.
כולנו יחד בכינוס הגדול ביותר שהיה אי פעם.
מתכנסים כולם לשמוע תורה חדשה,
תורה מפי מלך המשיח.
דממה שאפשר לחתוך במסכין,
כולם מקשיבים מרותקים.
תורת שהיא לא מקצתה של התורה כולה.
תורה חדשה!

ההקהל נגמר והרבי שוב אלי ניגש,
אומר לי 'ישר כח'
על אמונה איתנה,
על התעקשות חסרת הבנה.
על שסמכתי והבנתי,
שמה שנשיא הדור אומר
הוא אמת לאמיתה!
בלי לפקפק, לנסות להתחכם..
ברגע אחד עוברות מולי תמונות, עניין של שניות.
של סיפוק ושמחה על כל אחת שכרטיס משיח קיבלה,
על זאת באוטובוס שהבינה שהחרדים לא באמת גרועים,
על זאת שב12 בלילה שמעה שמשיח כל רגע מגיע והייתה בשמחה עצומה,
על זאת שהתחילה לכתוב לרבי,
ועל זאת שהבינה מחדש מה זה חב"ד.
גם הקשיים, הניסיונות,
התסכול והנפילות,
הכל צף.
אבל עכשיו מבינה שהכל היה שווה,
בשביל הרגע הזה!
לרגע שהרבי מולי, מאושר וגאה! ♡