המלך ואני4

חיילת המלך

המלך ואני חסידות כוונה בתפילה משמעות התפילה תפילה

לעמוד מולו יתברך באמת

"'בכל יום קודם התפילה צריך ליתן צדקה, כדי שתתקבל התפילה כדבעי.. ועניין זה נוגע לא רק לתפילה, אלא גם לצרכיו שבכל היום – שהרי כל צרכיו תלויים בתפילתו'."

(עבודת התפילה בדור השביעי עמ' 20)

—

צריך לתת מטבע לצדקה לפני התפילה, זה ידוע. למה? בשביל שתתקבל התפילה, כמובן.

אך עצם נתינת הצדקה לא רק קשורה לזה, כפי הנאמר "עשר בשביל שתתעשר", הצדקה גורמת לכך שתפילתו תתקבל ולכך שהקב"ה ישלח לו עושר גשמי במה שיצטרך.

—

בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים

—

יהודי נולד לעולם לבית לא שומר תורה ומצוות לעת עתה, מגיע ערום. אין לו טיפת יהדות, חשוף להכל. והקב"ה ברחמיו הרבים שולח לו בגדים. אך היהודי לא יודע שהוא ל"ע ערום אז הוא לא מתלבש, וזה מזעזע. אך הקב"ה נאמן, לא יוותר עליו בין אם הוא רוצה ובין אם לא, ישלח לו בגדים ע"י שליחים טובים, לא יעזוב אותו עד שילבש עליו לפחות פיסת בד פעוטה.

—

"אופן הקרבת חושי וטבעי הנפש הבהמית על ידי התגלות הכוחות דנפש האלקית. והיינו שהנפש האלקית לא יבטל את הנפש הבהמית בדרך 'גש הלאה', לך אינני צריך אותך, כי לכאורה הנפש האלקית אינו צריך להנפש הבהמית כלל, והי' מקום לומר כי כל ענינו של הנפש האלקית הוא רק בהעליות דטוב בלבד.

ואם כן כשהנפש הבהמית עיקרו בטבעיות והוא משורש בזה, על כן לכאורה ענינו של הנפש האלקית הוא להדיח את הנפש הבהמית ולהרחיקו, כי הנפש האלקית היא מדריגת צדיק, והנפש הבהמית כמו שהיא מושרשת בענינים הטבעיים ומורגלת בהם..

אם כן הוא רשע, ורשע מכתיר לצדיק, שהנפש הבהמית מכתיר וסובב את הנפש האלקית לבלתי לתת לו מקום בהעיר הקטנה, אם כן הרי לכאורה עבודתן של הנפש האלקית היתה צריכה להיות להרחיק את הנפש הבהמית ולבטלה לגמרי, מכל וכל, בדרך דחי', הנה אין הענין כן, אלא דרכי העבודה של הנפש האלקית הוא בדר בירור דוקא ולא בדרך דחי', והבירור הוא על ידי התגלות כוחות הנפש האלקית.

אמנם התגלות זו צריכה להיות לפי אפשרות קבלת הנפש הבהמית, והוא דכוחות הנפש האלקית צריכים להתלבש בלבושי השגה דשכל הנפש הבהמית, והכוונה בזה לא שהנפש האלקית מבינה הענין תחלה ואחר כך מסבירה זאת להנפש הבהמית כי אם אשר תחלת התעסקותה בהענין יהי' עם הנפש הבהמית בעצמה, היינו בלבושי השגה שלקוחים מעניני עולם."

(דרכי החסידות ענינים עמ' 41)

—

את הנפש הבהמית לא צריכים לדחות – צריכים לברר. איך אפשר לברר? על ידי הנפש האלקית. כלומר על ידי שמגלים את הכח העצום שלה.

אך בדרך כלל לצערינו הכח של הנפש הבהמית הוא זה שגלוי והכח של הנפש האלקית כלל לא מורגש.

הזמן בו הנפש האלקית הכי מורגשת הוא בתפילה, זה הזמן שלה. ואם מתפללים ב'עבודה', אם מכוונים, אז הכח של הנפש האלקית מברר את הנפש הבהמית, בעצם היא פועלת שגם הנפש הבהמית נהנית להתפלל.

—

שנזכה שיהיה לנו לתת מטבעות לצדקה לפני כל תפילה, שנזכה שהקב"ה ישלח לנו מאוצרו הטוב שפע גשמי ורוחני, שנזכה להלביש נשמות תועות בבגד התורה והמצוות עם הבדים המשובחים ביותר, ושנזכה לברר את הנפש הבהמית ולא לדחות אותה אלא לקרב אותה, שגם היא תכוון בהתפילה, ואם נגרום לבהמה הגסה הזו ליהנות מהתפילה – אשרינו:)