המלך ואני3

"'תומכי תמימים' ללא עבודה פנימית – אינה יכולה להתקיים. כמו שנתבאר בקונטרסים [של כ"ק אדמו"ר הרש"ב]. ובאמת ניתן להתעסק ב'עבודת התפילה' מבלי שהדבר יפריע לסדרי הנגלה. כגון: בשבת קודש וערב שבת קודש , ביום וערב יום טוב, בין הזמנים, יומי דפגרא, שני וחמישי וכן בכל פעם שהתלמיד מרגיש צורך 'לצאת מעצמו'."

(עבודת התפילה בדור השביעי עמ' 20)

—

העתקתי בפניכן קטע בו הרבי מליובאוויטש מבאיר ביחידות לר' מאיר צבי גרוזמן ע"ה שכל הלימוד והמבצעים של תלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' לא יכולים להתקיים ללא עבודה פנימית. מה היא עבודה פנימית? -עבודת התפילה. וה'תמימים' יכולים להתעסק בעבודה זו מבלי שהדבר יפריע לסדרי הישיבה. זו עבודה כל כך נצרכת תפילה באריכות עם הלב, שחייבים למצוא לה זמן.

—

יהודי ח"ו (חס ושלום) נפלה עליו 'תרדמת', הוא לפתע פחות מתעסק עם ענייני תומ"צ (תורה ומצוות), פחות לומד, פחות מתפלל, פחות הולכת בצניעות, פחות דואג על כשרות לאו דווקא מהדרין.. ולא אמשיך לפרט. וזה קורה לכולם מדי פעם, אפילו בדברים הכי קטנים. ובברכה הזו אנחנו מברכים את הקב"ה שנותן לנו כח לעמוד כל פעם מחדש בקומה זקופה ולהתמודד עם הניסיונות למרות שנכנעים להם, הקב"ה נותן לנו כח כל פעם מחדש לקום ולהמשיך להלחם.

—

"התפילה היא בירור וזיכוך הנפש הבהמית על ידי התגלות כוחות דנפש האלקית. דהנה כתיב (ויקרא א,ב) "אדם כי יקריב מכם קרבן להוי'", וידוע הקושיא דהוי ליה למימר אדם מכם כי יקריב קרבן להוי' הנה כן יהי' אופן הקרבתו, ומדוע אומר אדם כי יקריב מכם קרבן להוי', אלא הפירוש הוא דענין הקרבנות הוא קירוב הכוחות, ואדם כי יקריב הכוונה דכאשר האדם יתקרב אל הוי', הנה מכם בעצמכם קרבן להוי' שהוא בירור וזיכוך הנפש הבהמית שלו. דזהו "מן הבקר ומן הצאן", שהם פרטי הדרגות של הנפש הבהמית, שנחלק בכמה טבעיות שונות משונות, דהנפש הבהמית בכלל הוא טבעי ונמשך אחרי דברים חומריים וגשמיים, ובזה הוא כל ענינו גם בשכלו שמשכיל ומתחכם איך להשיג כל דבר חמדה ותאוה גופנית כבהמה ממש, שבעיקרה נמשכת אחרי עניני הגוף , ובזה יש כמה חלוקי דרגות אם כטבע השור בתוקף גדול, או כטבע העז שהוא בעזות וקרירות, או כטבע הכבש שהוא בטבע ממוצעת, ומהם יבוא קרבן לה' לבררם  ולהעלותם בקדושה.

(דרכי החסידות ענינים עמ' 40)

—

ובעצם הקרבן שהיום צריך להקריב זו בהמה מיוחדת. הנפש הבהמית שבלבנו.. איך אפשר להקריב בהמה גסה שכזו? המזבח היחיד הניתן עליו לשחטה ולהעלותה לקדושה – זה מזבח התפילה. שאחרי תפילה כראוי נפחתים תאוות גופנו הגשמי ומזדכך רצוננו לאלוקות.

—

עד כאן הפוסט, נפגש בל"נ שבוע הבא. ובעז"ה שנזכה כבר להקריב קרבן אמיתי מוחשי על מזבח הוי' בבית המקדש בירושלים תובב"א, ובינתיים לא מתפשרים על פחות – הקרבת הנפש הבהמית. בהצלחה לכולנו, המזבח והמאכלת מוכנים, כעת רק נותר לנו להתפלל כי זו עבודה ששייכת לכולם בכל זמן ומקום:)

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.