…
שמגיע יום שישי
אני מאושרת
אז למה לא כל יום שבת?
למה?
לאחרונה אני מתחילה את השבוע ברגל שמאל
אחרי שבת רועשת ושמחה
עם מלא אחיינים או בני דודים ובנות ודודות או סתם שבת רגילה.
השבוע שלי אמור להתחיל אחרת לא?
אני מוצאת את עצמי במוצאי השבת מבואסת אחרי שכולם הלכו.
ורק רוצה לחזור לאותה שיחה בלילה עם אותו בן דוד,
או הרגע הזה שיישבתי ודיברתי עם אחותי הגדולה
(משהו שלא מגיעות אליו באמצע השבוע)
בקיצור אני מחכה לשבת כל השבוע,
ואחר כך מתקשה לקלוט שמחר לימודים
ומסלול החיים ממשיך:(
והמשפחתיות והאוירה המלכדת לא תחזור עד שבוע הבא.
מה לא מבאס??
לא מבאס לחזור לכיתה ולשמוע חברות בשיא מהשבת שלהם
ולשמוע שאותך לא שיתפו
לא מבאס??
לי זה גורם להיכנס בתוך עצמי ולהיתעלם מהם
והם לא כל כך מבינות מה עובר עלי.
אני נשרפת כל שבוע מחדש לחשוב שמחר אני אעבור את זה שוב:(
אבל.
השבוע!
החלטתי אחרת!!
לא לתת לרגשות האלו להיכנס בפנים
להמשיך את השמחה של שבת לכל השבוע
תאחלו לי בהצלחה:)))
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
דבר ראשון איזה בת מהממת את שככה את שמחה מהשבת(גם אם זה לאו דווקא בגללה)
ושככה את רוצה מעצמך.
ושככה העלת לנו את זה
אוהבת?
חמודה שאת
מה לעשות, לכל שבת יש גם מוצאי שבת וזה כלול בחבילה עם יום שישי הנחמד.
אלופה!
הצלחה ענקית?
הסוף שלך מהממם מידי.
ואני מזדהה עם כל הפוסט…
בהצלחה גדולה!!!!
הלוואי עלי שבת כמוך?
אני כל כךך שונאת שבת??
בכל מקרה, בשבתות שכן היה לי כיף, שהייתי מחוץ לבית, המוצאי שבתות היו מצד אחד טובות ורגועות. אבל מצד שני גם מרגישה עצב כזה שאני לא יודעת לתאר אותו.
ואז פעם מישהי אמרה, בקבוצה לא לי, שבשבת יש נשמה יתירה או משהו כזה. ואנחנו נמצאים בקדושה. ובמוצאי שבת הנשמה הזאת יוצאת, עם כל הקדושה. ומרגישים מן עצב כזה… לא יודעת בדיוק. תשאלי מישהי, או את פרנס-היא אמרה?
אז אצלי, אם אני מרגישה תעצב הזה. זה אומר טוב על השבת??