היי בנות
רציתי לשתף אתכן בנות על חרם שהיה עלי במשך 6 שנים
כשהייתי בכיתה א היה לי די קשה בחברה, כי היו את הבנות שקצת עפו על עצמן והרשו לעצמן להתנהג אלי בצורה לא נעימה בכלל בגלל העדה שלי…
כל הזמן הן צעקו עלי ביזו אותי והשפילו, ואני כילדה קטנה שתקתי ולא סיפרתי לאף בנאדם גם לא להורי.
עד שהגיע הרגע שלא יכולתי ופשוט פרצתי בבכי וסיפרתי להורים שלי.
הם מיד הגיעו לבית הספר וניסו לטפל בעניין עם המנהלת.
זה לא עזר והמשיך לכיתה ב… והלאה.
הבעיה הייתה שכל הזמן כשהן פגעו בי הייתי בוכה או מתייחסת בצורה כזו שעשתה להן חשק להציק לי עוד…
יום אחד פשוט סיימתי עם זה. הפסקתי להתייחס לכל מה שהן עושות. ואז סופסוף הן הפסיקו כי הן ראו שזה לא משפיע עלי, שאני ממשיכה כאילו כלום לא קרה.
היום אני ואחת מהן החברות הכי טובות…
אז רציתי לומר לכן שאם יש מישהי במצב כזה אני מבקשת ממך אל תתיאשי
זה לא עוזר
פשוט תקומי ותתעודדי
אז בהצלחה ותודה!!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
אבאלה 6 שנים??
מלחיץ
עשית דבר נכון.. לשים מגן על הלב ולא לתת לו לשמוע את מה שאומרים. טוב שהיית חכמה…
איזו נשמה?
מעריכה אותך מאוד!
תודה ששיתפת.
וואו!
איזה בן אדם שאת- – –
ואיזו טקטיקה…
אוהבת!
ראיתי את המילה חרם, נבהלתי.
איך בנות בבית ספר חב"ד קטנות ככל שיהיו יכולות לעשות חרם? מי לימד אותן את המושג הזה??
ואת גיבורה! גיבורה ואמיצה!!
וזה שסלחת לה ונהיית החברה הכי טובה שלה.. את ענקית!
למה פגעו בך נשמה?
לא מגיעה לך.
ואת כל כך צודקת
אסור להתייאש
תודה נשמה שפתחת לי ת'עיינים
#?_
בית ספר חב"ד?
בנות, למה אתן כל כך מזדעזעות?
חרם זה לא רק כמו בסיפורי חיים ולדר, שילד אחד מכריז קבל עם ועדה על החרם.
מספיק שיובן מהתנהגות של כמה מקובלות שלא כדאי להתחבר לילדה מסוימת, גם בלי להצהיר את זה במפורש, בשביל שילדה תרגיש שעשו עליה חרם…
–
בתאלוש, את נשמה!
את צודקת, וזה באמת לא דבר נדוש (?) אבל כשמשתמשים במילה הזאת, היא מרתיעה.
ולגבי השם שלך, פסיפלורה זה הפרי הבלעדי של שירה מאחת אפס לא לקחת בבקשה!
אחחחח.
עת ענקית.
יואווו את כל כך מזכירה לי את עצמי לפני כמה שנים…
מכתה א-ו עברתי את כל מה שעברת, היתה איזו בת בכתה שממש מה שהיא עשתה לי היה נוראי… היא היתה עם עוצמה ועם קול בכתה שניצלה אותו לרעה ממש והבנות פשוט פחדו להתעסק איתה וכל הכיתה (כמעט…) היתה נגדי ואז בכתה ו היא עזבה וכמה חודשים אחרי גם אני…
היום אף אחת מהחברות שלי לא יודעות כלום ולא היו מדמינות שעברתי משהו כזה אי פעם למעט אחת שעברה משהו דומה והיא בכלל לומדת במקום אחר ובעיר אחרת… ובכל זאת זה השאיר אצלי בלב דברים שעדיין קצת כואבים לי…
וואו את פשוט בן אדם אלוף
ואני בטוחה שהחרם הזה שעברת
חישל אותך!
אהבתי את המסר
6 שנים??
ואי
איזה גיבורה שאת!!!
מאיפה הכוחות לסלוח ולמחול ועוד להתחבר עם אחת מאלה שעשו את החרם הנורא….
מצמרר לחשוב על חרם של שש שנים!!!
אי אפשר לנסות להבין את המשמעות אפילו.?
וואוו! את מדהימה, ואני אוהבת אותך כבר מלקרוא את הפוסט הזה??
ואוו איזה גיבורהה
כל הכבוד שבסוף הצלחת לשתף ושמצאת דרך לפתור את זה לבד זה ממש מיומנות…!
כמה כואב לי שזה נפוץ!!
קטע שאת חברה שלה…אני לא הייתי יכולה כמוך לסלוח ועוד להפוך לחברות בסוף…
אגב הזכרת לי שכשסיימתי יסודי יצא לי לחשוב על איך הייתה הכיתה וסתם על הבנות ,
ואז קלטתי שהייתה ילדה שעשו עליה חרם שקט שזה אומר שלא הכריזו עליה רשמית והיו מציקים לה אלה בהפסקה היא הייתה לבד ואפחת לא דיברה איתה או רצתה במשך הרבה שנים…
יש לי מצפון שאולי תשאר לה צלקת גם בגללי)=