במבט לאחור

חרשתי למבחנים וקיבלתי 70
יש בנות, שאם יש להן מבחן ביום ראשון בבוקר, יעברו מהר פעם אחת במוצ״ש על החומר ויסתדרו במבחן.
יש כאלה, שיתכוננו למבחן ברצינות ויתחילו ללמוד כמה ימים לפני, ויקבלו ציון טוב.
אבל יש גם את אלה, שילמדו שבוע מראש ויותר, ובקושי יעברו את המבחן.
אז כן, הייתה לי תקופה בשנה שעברה, שהייתי מאלה שחרשו על המבחן ועברו אותו בקושי ב70.
זה היה סיוט. ומעצבן. ומעייף. ועוד המון מילים שיכולות להצטרף לשיירה…
באיזשהו שלב, אני זוכרת שזה היה בעת החרישה למבחן בהיסטוריה, התיישבתי עם פלאפון הנוקיה 208 שלי, והתחלתי להקליד ולאט לאט לרומם את רוחי.

משהו מעיק. משהו מלחיץ. לא יודעת מאיפה להתחיל.
הבטן מתהפכת. המחשבות מתרוצצות מצד אל צד. ואני, פשוט יושבת לעצמי וחושבת. מה עכשיו?
אולי פתאום מרחוק, בקצה המנהרה, את האור אגלה ואראה, שיש עוד תקווה ואני בדרך להצלחה. אולי זה יהיה מה שיעזור לי וידחוף אותי להגיע רחוק למטרה?
ואם לא? ואם זה לא יקרה ואשאר מאחור? בינתיים המנהרה מתעקלת ואת האור בסופה כלל אי אפשר לראות.

ואולי פשוט צריך לקוות ולהשתדל.
אולי לרוץ מהר יותר?
ואולי גם רק להעמד לרגע ולהבהיר לעצמי, שאעשה את כל שביכולתי כדי להגיע אל האור. ואולי גם פשוט לקבל על עצמי, שהכל לטובה ואפילו הכישלון יכול להיות שלב בדרך להצלחה הבאה?

זו הייתה תחילת הדרך, מה שנקרא.
דבר ראשון להבין ולדעת שהכל לטובה ולחיות עם זה.
הפעולה השנייה הייתה לנסות לפתור את הבעיה. הבנתי, שאני כנראה עושה משהו לא נכון והלכתי ומצאתי מורה טובה שעזרה לי להתכונן נכון למבחנים.
וב״ה הצלחתי מאוד במבחני הבגרות. הצלחה כזו, שגם הלב מזדהה איתה.

בסוף השנה, אחרי תקופת הבגרויות העמוסה, כששחזרתי את מה שהיה. עכלתי, הפנמתי וכתבתי את הדבר הבא:

עכשיו, במבט לאחור.
מנסה לזכור.
את הייאוש.
לעומת התקווה.
הכישלון.
לעומת ההצלחה.

כישלון הוא שלב בהצלחה, בזה אני כבר בטוחה.
אך לא הצלחה מהסוג שליבי הכיר בו.
ליבי חיפש את ההצלחה בה גם הוא רואה את השמחה.

ועכשיו, במבט לאחור.
מבינה.
שהכל בדרכה של ההשגחה העליונה.
שאותי בסך הכל לימדה, איך מכל דבר לשמוח ולפרוח.
לזרום ולצלוח.

ועכשיו, במבט לאחור.
מחייכת.
רואה מה עברתי.
איך עברתי.
מושיטה היד אל הכתף, טופחת קלות.

עכשיו, במבט לאחור.
אומרת תודה.
גם על ההצלחה,
גם על הכישלון.
על דרך.
דרך מתישה אבל מקלה.
כן, זו המסקנה שלי, בכללי לחיים.
הכישלון יכול להיות הדרך להצלחה הבאה.
אם לא ניפול בדרך, איך נלמד לקום?