אני חוזרת!!

פריקה קטנה
לגדול
היי
קוראים לי דובשנית, אני בת 15, יש לי התמודדות שמלווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי.
אני ילדה רעשנית, אוהבת לחייך ולצחוק, לדבר, להשתחנ"ש, לעשות אקשן ו….
לבכות.
לא הרבה יודעות את זה.
ומי שיודעת תופסת מרחק.
אני בסך הכל ילדה.
אומנם בת חמש עשרה אבל מה לא הייתי עושה כדי להחזיר את הכל אחורה…..
אפילו ברגעים האלה אני בוכה.
אני ילדה שאוהבת מרחב.
לא יותר מידי אוהבת שמתערבים לי בחיים רק כשאני משתפת.
יש לי הרבה מה לומר, ומי שמכיר אותי באמת יודע ששווה לשמוע לי…
למשל…
ההורים שלי.
הם הכי מבינים אותי בעולם ומתייעצים איתי הרבה.
כי באמת שיש לי מה להוסיף.
לכל אדם יש אינטלגנציות. לאחד מתמטיות, לשני בשפות, לשלישי במתכונים, ולרביעי בפתירת חידות.
אבל אני קצת שונה.
יש לי הרבה נסיון חיים. נפש אומנית.
המבט שלי על העולם שונה. חלקם יקראו לזה מוזר.
עד לפני שנה הרגשתי על גג העולם!
ולא בגלל שהיה לי טוב.
דווקא בגלל שבקשיים ידעתי למי לפנות.
ברגעי קושי הייתי רצה לגג, פותחת את הדלת ו…
פשוט נושמת את האוויר הפתוח, בוכה לאבא שלי, ונרגעת מליטופיו…
כמה פשוט,
ככה לא פשוט.
ידעתי שזכיתי, שלא לכל אחד היה קשר כזה עם אבא.
הרבה אמרו לי "הלוואי והקשר שלי עם הקב"ה היה כמו שלך".
אני חייכתי ואמרתי "כל אחד יכול".
מסתבר שלא כל כך.
זהו.
זה נגמר!
תם עידן ההתרפקות.
לפני שנה בחודש שבט יצאתי למסע האמיתי.
אם רק הייתי יודעת כמה הוא קשה…. אולי…..
אולי יכולתי למנוע?
התרחקתי.
ועכשיו.
שבט תשפ"ב
אני חוזרת.
אני חוזרת אליך אבא!.
חוזרת אליך חדשה.
תקבל אותי?