בִּשְׂמֵי ברכה

היי זו שוב אני, מהפוסט של דובישבט. אם בטעות פספסת אותו, רוצי לקרוא כאן (דובישבט הגיע).

הסטטיסטיקה מספרת, שאחת מכל שתי בנות שקוראות את המילים האלו היא בושם.
אני לא. אני סתם דבורי. אולי לא סתם, אבל בושם אני לא.
לא קוראים לי ocean, לא tocca, ואפילו לא musk.
אני לא מתלוננת, יש לי את השם שלי ואני לגמרי גאה בו (איפה אתן דבורווות?), אבל אני בהחלט חושבת שלהיקרא אוקיינוס או מושקא זו זכות גדולה.
טוב נו, הבנתן את הפאנצ' 😉

הרבנית חיה מושקא, שבשמה נקראות חצי מאיתנו, היא אשתו של הרבי והיום – כ"ב שבט – הוא יום ההסתלקות שלה.

שם שהוא בושם, ריח טוב. שם שנוגע בנשמה. (שנייה מדגדג לי באף, הלכתי להשפריץ פה מבשם של musk. אךך, תענוג 😌)
זוכרות שיש לה שם נוסף? 😉
חיה. חיות. שם שמזכיר יותר את הגוף. או בעצם את הנשמה שהיא בגוף.
החיבור הפנימי שלי עם בורא עולם.

אני חוששת שקצת סיבכתי
בשתי מילים –
השם המיוחד הזה מזכיר גם עניין של פנימיות (=חיה) וגם של חיצוניות (=מושקא). שני השמות משלימים זה את זה

*

ועכשיו לשאלה הגדולה מכולן. מה עבר עליי כשבחרתי לקרוא לפוסט הזה "בשמי ברכה"?!
לרעבעצען שלנו לא קוראים בכלל ברכה מושקא.

אז זהו, שזה לא ממש היה רעיון שלי.
יש פה ציטוט מדהים (!) מהרבי שמדבר בדיוק על היום:

"כ"ב בחודש קשור עם ברכה, כמרומז במספר כ"ב – אותיות "בך", שרומז על "בך יברך ישראל", זאת אומרת, שזהו יום שממנו, על-ידו ואתו מתברכים בני ישראל בכל עניניהם."

וואו. חזק ביותר.
את מבינה מה כתוב כאן??
היום זוכה כל עם ישראל לקבל ברכה בכל העניינים.
זה מטורף, אני חושבת.

שנזכה כבר, לבשמי הברכה האלו. לריח הקטורת המיוחד, וואו, אני בהחלט מחכה לו.
(אגב ש"מאסק" הוא המור שמופיע בסממני הקטורת)

מקור