תנשמי

ילדה.
עוד מעט. עוד קצת.
רק עוד רגע, והכל ירגע.
השמש כבר מציצה מבין העננים, שולחת קרניים חמימות.
רואה? היא קורצת לך, חייכי אליה בחזרה.
קחי לך מעט זמן רק לנשום, תמתחי פס בטוש ארטליין שחור על כל המחשבות, תעלימי אותן לדקה.
תדמייני סיטואציה אחרת, מאושרת יותר, אולי בעוד כמה שנים, אולי בעוד שבוע, או במקום אחר. תכנסי לשם, תחייכי רק מעצם המחשבה.
—
מרגישה יותר טוב, יפה שלי?
אני כן. אני רואה קשת בין העננים, וכתם כחול של תקווה ברקיע המעונן.
עוד מעט. רק עוד קצת.
תחזיקי את הראש מעל המים, בנאדם צריך לנשום. תנשמי עמוק-עמוק. תרגישי את.