מתקרבת לסמינר

מתרחקת מהבית
מיום ליום שעובר,
משעה לשעה שחולפת,
מבינה אני שרק מתקרבת.
מתקרבת ליום שאעזוב.
אעזוב מקום שהייתי בו 6 חודשים ברצף.
אעזוב את הבית שוב,
אחרי שכבר התרגלתי אליו.
אעזוב את המטבח שהכנתי בו מלא.
אעזוב את החדר וכל מה שבו.
אעזוב את האחים,
את המריבות ואת הצחוקים.
אעזוב את ה"לילה טוב" של אמא.

אומנם כבר עזבתי בית,
אבל עכשיו אחרי 6 חודשים…
טסה אני ל6 חודשים.
ופתאום זה נראה לי ארוך.
ארוך וקשה גם יחד.
ראש השנה.
יום כיפור.
סוכות.
שמחת תורה.
חנוכה.
פורים.
כל זה יהיה חדש.
כל כך לא רגיל.
כל כך שונה.
אם יהיה לי כיף או לא –
בחירה שלי לגמרי.
מקווה שאצליח לבחור.
מקווה שלא יהיה לי קשה מדי.
ואם כן יהיה…
אוכל להזכר בדברים הטובים שכבר יש לי