חוצפה שכזאת

משתלמת
"את לא תגידי לי מה לעשות, ואת העניינים בבית הזה אני מנהלת. ברור?"
אוף. איזה אמא מעצבנת.
"לא. לא ברור" עניתי בחוצפה "את לא נמצאת בבית רוב היום, הבית חוגג וכל אחד עושה מה שהוא רוצה וכשאני מנסה לעשות פה קצת סדר אני זוכה לצעקות. ממש מקסים מה שקורה פה, ניהול בית לתפארת" הפטרתי בעצבנות וטרקתי את הדלת של החדר.
אוף. איזה נפש בהמית מעצבנת.
למה אני לא מצליחה להבליג? להתגבר? לעצור? מה יש לי?

"בעקבות משיח חוצפא יסגא" (סוטה סוף פרק ט)
יש להשתמש ב"חוצפה" זו לצד הטוב, לבקש ולדרוש מהקדוש ברוך הוא, עד ל"חוצפה" ותביעה הכי גדולה, שמשיח צדקנו יבוא בפועל ממש.
ובודאי יהיה הקדוש ברוך הוא שבע רצון מדרישה ותביעה זו, ואכן ימלא אותה. (משיחת כ"ז אדר שני ה'תשמ"ו)
הופה, אהבתי את החידוש!
באמת בחוצפה הדור שלנו מלא וגדוש…
אבל גם את זה לקדושה אפשר לנצל
לדרוש מהקב"ה שוב ושוב בלי להתעצל
לתבוע את מה שמגיע לנו ולא לוותר
גם אם קוראים לזה חוצפה, זה לא סותר
כי הובטחנו מזמן שמשיח על הסף
ולא מוכנים לחכות עוד רגע נוסף!