אז חשבתי
הסכר שגואה בי.
מאיים לפרוץ.
מערער על שליטתי.
צוחק לי בפנים.
הוא לא שואל הרבה.
רק זורם ממני.
בגלים.
חשבתי שאוכל.
חשבתי שאגדל.
חשבתי שאגמל.
מהצורך לבכות.
אבל הדמעות,
לא שואלות.
פורצות בלי בושה.
ושוברות את מעטה היציבות,
שחשבתי שיש לי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
54 תגובות
הזדהות.
בוכה מכל פיפס
טוב לדעת שיש עוד כאלה דפוקים?♀️
הי, אני דווקא אוהבת לבכות, לא יודעת מה אתכן:) זה ממש משחרר, לדעתי.
היי תני כיף:)
למרות שזה ממש תלוי ממה…נגיד מספר טוב או סרט אני ממש נהנת לבכות אבל מדברים מעצבנים ומריזים?? אוייי זה כזה מתסכל!
פייגי,אני איתך!
גם אותי זה ממש משחרר ולפעמים פשוט באלי לבכות כדי להשתחררר מהכל.
אבל
אני מציעה לכם וגם לי לנסות להשתחרר בקטע יותר טוב וכיף! ולא בקטע של לבכות..אולי לרקוד לשיר בקול ,להשתגע …גם זה משחרר אבל בקטע יותר טוב …מאומרות?!
וואי אני ככ מזדהה
גם אני חשבתי שזה עובר מתישהוו
מסתבר שלא ממש
וממש לא בקטע קטנוני.. אבל יוצא לי לבכות…על דברים מהותיים באמת..
מזדהה..
אני ממש לא בוכה הרבה ואז פתאום אני אתחיל לבכות על דבר לא באמת כל כך משמעותי..
וכתבת את זה מהמם!!
לפעמים אני מרגישה שאני רוצה לבכות כדי לשחרר ואני פשוט לא מצליחה.. לפעמים זה מרגיז שלא מצליחים לבכות כשצריך:)
מזדהה נוראות
הלוואי שיכלתי לבכות קצת..
נכוןןןןןן
יואווו היה לי כמה פעמים דברים רצינים שממש רציתי לבכות מהם וזה פשוט לא יצא!! כזה תיסכול:\
לא דפוקים! חכמים.. למה לשמור בלב?
התכוונתי למה ש'אני' כתבה, חחח:)
כי זו דפיקות
לדבר עם המנהלת על משהו קטן שקצת לא מסתדר ולהיות עם דמעות בעיניים
זה מגיע לרמות כאלה
אני חושבת שזה ממש לא דפיקות, להפך, זה רק מראה כמה את ילדה רגישה ומיוחדת בלי חסימות נפשיות.
יש לי כמה חברות כאלה וכולן פשוט נעימות, רגישות לזולת מקשיבות תמיד כיף לדבר איתן…
זה מתנה!! גם אם לא נראה לך כרגע, תעריכי! זה שווה באמת
וואוו עוד שניה בכיתי..
זה כל כך טבעי.. והכי ברור שיש.. אני אפילו חושבת שזה עוזר ומשחרר.. לבכות.. רק לבכות כשקשה וכואב..
וואו. כזה אני. אבל ממש. לבכות. לבכות. לבכות. אהבתי לקרוא את מה שכתבת. בתור אחת שמכירה אותך זה לא נראה מתחבר לדמות שלך אבל סבבה 🙂
ממ.. מכירה אותי?? מענין:)
תכתבי לי מי את בהודעה:))
אין לי את המספר שלך, אני פשוט לא בשכבה שלך/בפנימיה. אבל זה לא סותר את זה שאני מכירה אותך(בתיכוננו הנחמד זה אפשרי).
זה לא מאוד יפה, יחידת סגולה, אין לך באמת דרך לזהות מי כתבה פוסט אנונימי. זה יכול לגרום לתחושה מאוד לא נעימה של מישהי שרצתה לשתף משהו בלי שיתחילו לחשוב אם מתאים לה לכתוב את זה או לא
סביר להניח שאת טועה בזיהוי – אלא אם כן היא אמרה לך בפירוש, אבל כל עוד שלא, תכבדי בבקשה את האנונימיות באתר, ואל תנסו לנחש. בסופו של דבר בכל כיתה יש אחת שאולי תתאים לכתוב את הפוסט הזה.
שרי היא זאת שאמרה, לא לי אבל לאחרות. וזה גם מסתדר עם מה שהיא כתבה פה. אני צודקת שרי? ומצטערת על החדירה לפרטיות כאן…לא יקרה שוב…
אוקי. תודה לך!!
תודה איטי!
אז אשמח שתבואי אלי ותאמרי לי מי את.. בסדר?
אני מחכה:)
ואם זה לא את? כאילו זה את ב99.99% אבל אם חלה טעות במה שהבנתי או לא יודעת מה, אין לדעת, ואני אבוא פתאום למישהי אחרת…. קצת פאדיחות… ובלי קשר פתאום לקרוא לך יהיה לא נעים… אני מנסה לחשוב מה לעשות…
לא נורא.. תנסי:) כנראה שזו אני חח 🙂
לשרי:) את ראית אותי היום בהפסקה(יום שלישי) קמה מהמחשב "שלך" במגמה(אני לא ידעתי שהוא שלך, סתם באותו רגע סיימתי לבדוק משהו שהייתי צריכה). בקיצור, את כבר יודעת מי אני? את עדיין רוצה שאבוא אלייך? או שאולי את תבואי אליי??
וואו! אני ממש זוכרת שמישהי קמה מהמחשב שלי בדיוק כשהגעתי ולא זוכרת מייי. אוףף
בטוח? אם ככה זו את… מה את רוצה שאעשה?
לא נורא קלטתי מי את:)))
אני- אמאלה בולל אני גם בוכה מכל דבר ולפעמים זה כבר מתסכלל. כאילו למה אני צריכה לבכות מהשטות הזו? בדיוק הדוגמא שאמרת להיות בחדר של המנהלת ובגלל משהו שמעצבן אותי להתחיל לבכות מולה מכלוםם. לפעמים זה באמת נורא מעצבן וגם אני שמחה לראות שיש עוד כמוני ואני לא היחידה:)
תודה על ההזדהות!…
מבאס אותי ממש שאני כבר מחכה מאוד לקרוא משהו אחר שלך, אז פליז שזה יהיה בקרוב 🙂
מה זאת אומרת?..
מחכה בקוצר רוח…
מה זה אומר משהו אחר? 🙂
מה זאת שאומרת משהו אחר?
שמת לב שהגבת לי פעמיים? אולי בבוקר הגבת ושכחת מזה וזה לא עלה בנתיים. בכל מקרה אמרתי שאני ממש מחכה בקוצר רוח שתשלחי עוד משהו לאתר… הובנתי??
אה כן:) כי הגבתי פעם אחת וזה היה נראה לי שזה לא נשלח…
אני שלחתי עוד דברים לאתר, זה הם מחליטים מתי לפרסם
עכשיו כשאני חושבת על זה, סכר לא יכול לגאות ולא לאיים לפרוץ. זה המים שגואים ומאיימים לפרוץ את הסכר… לא? טוב, זה לא סותר את זה שהשיר מטריף ברמות….
חחח תודה על ההארות:)) לא חשבתי עלזה תאמת בכלל
האמת שבילדות שלי לא בכיתי בכלל, אבל מגיל ההתבגרות התחלתי לבכות משטויות!! אז חשבתי לי שאולי זה לא מעטה ויציבות, אלא התבגרות ועמקות
כשאמרתי שטויות התכוונתי לסרטים, ספרים, וכאלה
יש כאלו שבכו בגילאים קטנים ואז הפסיקו בגילאי התיכון, וכן, הן יצרו לעצמן מעטה ויציבות. כמוני למשל. ועדיין לפעמים החומה נפרצת, ומרגישים שוב בעבר. לא כל כך נחמד(מול אנשים)…
בפוסט "מה את חושבת?" בנות התחילו לנחש מי הילדה, ומסתבר שניחשו נכון. לדעתי זה קצת יותר בעייתי מאשר מה שהלך כאן. הלא כן?
היה נראה לי מהתגובות שהבת שכתבה את זה ממש הובילה את התגובות לשם.. לא יודעת אם צדקתי.
כן צדקת, פשוט דברתי על זה עם כולם בכיתה, למה שלא יגיבו?
הכל ברוך השם היה באמת ברוך טובה, ואף אחת לא נפגעה:)
חחח 'ברוח' במקום ה'ברוך' השני, פאדיחה:)
יאוו בנות מי שמסוגלת לבכות שתעריך. כי אני למשל המון פעמים כל כך רוצה לבכות ופשוט לא הולך לי. מן חסימה כזאת….
מוכר ממששש
פעם הייתי בוכה הרבה. עכשיו כבר חודשים ארוכים שלא בכיתי…
מאחלת לך שתצאי מזה
זה תקופה קשה בלי לבכות
יאא חשבתי שזה רק אני ככה איזה קטע חחח
ברוכשם עבררר אולי זה עוד שלב בהתבגרות כי עכשיו אני בוכה הרבה פעמים וטוב לי עמזה:)
בקרוב אצלכן;);)
כתיבה מאלפת!!
ומזדהה כל כך עם הכתוב..
אני ממש מזדהה
אבל חח איזה נקבות אנחנו בסופושלדבר
וואי, אני כזאתי שהדמעות בחייםםם לא יוצאות ליי!!! מצד אחד זה טוב, מצד שני זה מעצבןןןן!! כי קורה לי לפעמים שאני מתוסכלת ורוצה לבכות במיטה\ שירותים- והדמעות לא יוצאות ליי.. וזה מעצבן ברמות…. כי זה מזה משחרר!!! יש למישהי עצה איך להוציא לפעמים את הדמעות מהעיניים??:)
הכל בסדר שרי נשמה!
זה שאת בוכה לא אומר שאת לא חזקה…
מזדהה איתך ממש..
טוב לדעת שאני לא המוזרה היחידה..
מה באמת אפשר לעשות אם זה??