100 הסברים למילה "מאה"

(פרק 1/2)

האתגר ה100!

נשים בצד כל מה שידענו על 100 וננסה למצוא משמעות אחרת לספרה הזו, באמצעות מה שכתבתן:

בת עין
מ.א.ה

מן הסוף להתחלה הוא מילת שאלה נוקבת מפוחדת, אני מוכנה? – האם.

מן האמצע אל ההתחלה ומשם אל הסוף הוא אורכו של דף המבחן – אמה.

ומן האמצע אל הסוף ומשם אל ההתחלה הוא לא יותר מגמגום נבוך מול שאלה מכשילה – אהמ…

בן אדם מה לך נרדם?
קפאתי.
אני חושבת שדי בצדק.
איך הגעתי למאה, למען ה'?
יורדת, מנערת אותו, עולה שוב, לוודא שהוא לא מקולקל.
המספרים רצים למול עיני ועוצרים.
מהבהבים.
100.00
מ א ה !
לא פחות, ומזל שלא יותר.
רציתי לבכות.
מסתובבת לבדי בחדר החשוך, והמיטה קוראת לי.
מושכת אותי אליה בחבלי קסם של פוך וכרית נעימה.
אה, וגם דובי חמוד מגיל שש.
על השידה מונחת חפיסת שוקולד והיא מריחה נהדר.
אני כמעט מתפתה, והיצור הזה בתוכי מחייך לי; 'לפחות זה לא יהיה מאה עגול, אלא כמה גרמים יותר'
אני נעלבת בשבילי, מהקולות שאני מייצרת, לעצמי.
מתחפרת בשמיכה, נזכרת ב'היא' שצחקה על זה שקנו לי שמיכה זוגית, כי שמיכה רגילה כבר לא מכסה אותי.
זורקת את השמיכה, מגלה מיטה רחבה, וכיסא גדול, ומראה ענקית:
בשביל להכיל מפלצת ענקית.
הטלפון מצפצץ, הודעה מהשדכנית פרידמן, עוד אחד ביטל.
נמאס לי.

פיג'מה
הוא הולך, חסר כוח.
כבר 39 ימים לא שתה. כן, הוא גמל.
הוא מעביר את ראשו באיטיות על סביבתו רק חול למראית עיניו. רוח דרומית חולפת, הוא מצמצם את עיניו לחצי, את השאר עושים הריסים הארוכים.
הוא מאוד צמא, אז מעלה גרה, שותה את שאריות המים שנמצאות בדבשיו.
המוביל של השיירה זורק לכיוונו קש, הקש פוגע בגבו, הגמל נשבר. הוא מתיישב על הקרקע. חסר כוח.
לאחר מנוחה קצרה שמוביל השיירה כן נותן לו, נגמר לו הסבלנות. הוא מתחיל לצעוק עליו בשפה שאינה מובנת.
הוא מבין שאין לו ברירה.
הוא נעמד שם לב לצורתו. הראש 1, דבשת א' – 0, דבשת ב' – 0.
ה100 אחוז שהיו לו – נגמרו.

שיינא
כשקראתי את האתגר עלה לי המשפט: "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים"

זאת אומרת שבמתמטיקה המנה (×) שווה 100.

אז אפשר גם לתת פרוש אחר ל-100 שהוא בעצם יסמל את מה שיש לנו.

יש לי 100.

וזה גם נכון מבחינה פילוסופית. כי הכל תלוי בעיני המתבונן.

כי יש לנו הכל, יש לנו 100 השאלה איך אנחנו מסתכלות על זה:

בתור 100 מ-1,000

או בתור 100 מ-0.

לב חופשי
100.
זהו מספר שאומר כל כך הרבה, לי לפחות.
מציון טוב שהצלחתי לקטוף במבחן, ועד קריטריון להגדרת אנשים.
אבל.. אי פעם חשבתן על הספרות שמרכיבות את המספר?
המספר הנוצץ הזה, מורכב משני ספרות של 0, שזו הספרה הכי נחותה ועלובה.
לכאורה, מה הקשר?
הספרה 0 רחוקה מהמספר 100, כרחוק מזרח ממערב, ומזרח ומערב באמת די רחוקים.
אלא, שבכל דבר בעולמינו, טמונה משמעות נסתרת, לא כן?
מגלעין של אפרסק, ועד נמלה קטנטנה שמנסה לשרוד עוד יום בעולם האנושי ומרובה הנעליים.
לכן גם המספר הזה, טומן בחובו משמעות מעניינת.
כשאני חושבת על המספר הלז, קופצת למוחי תובנה.
בשביל להגיע לפסגה, לדובדבן שבקצפת, הסוף המושלם.
צריך לעבור כישלונות, ואי אפשר אחרת.
מקבלים את ה-0, במבחן החיים או הבית ספר, פעם אחת, ועוד פעם.
נכשלים בבחינה, ועוד בחינה.
מפוטרים מעבודה אחרי עבודה.
עד ש.. בסוף, מגיעים לפסגה.
יוצרים מכל ה'אפסים' שקיבלנו, מכל הכישלונות והאכזבות, את המספר הזה.
ומהו האחד, בטח תרצו לשאול.
האחד הוא אנחנו.
כשנצליח להיות שם עבור עצמינו, הכישלונות יהפכו לניצחונות.
יום אחד נצליח, לא?
וגם אם לא, לקבל במבחן 99 זה די סבבה.

מלכא
ספרה זו מתחילה במספר 1 והיא מסמלת לנו שלא משנה מה כל דבר מתחיל מזה שיש פה ה' אחד והוא זה ששולט בכל)

HAYKI
אֶחָד וְיָחִיד
בּוֹדֵד בַּמַּעֲרָכָה
אֶפֶס מִצְטָרֵף.

100.

יציאות של ילדים?
שהייתי בכיתה א', עשו לנו מבחן בתורה (לרמה של כיתה א')
כמובן שהייתי תלמידה טובה וקבלתי 100, אבל לא שמחתי מזה.
הגעתי הביתה לאמא שלי בבכיות: "אמא, קבלתי רק אחד במבחן".
מיד אמא שלי בקשה לראות ואמרה לי: "לא נכון, קבלת 100!"
אז אמרתי לה בחזרה: "לא נכון, זה אחד ושתי אפסים"

הדבר הראשון שעלה לי ואז התחילו לי מלא אסיצואציות לרוץ בראש
פותחת את המחשב
מקלידה בכתובת גוגל '100'
הוא כבר מכיר אותי לא מהיום..
נותן תוצאה ראשונה '100 פוסטים אחרונים'
מורידה מהר מהר למטה
אווו יופייייייי העלו תגובות מאז הפעם האחרונה שבדקתי
פותחת את הפוסט שלי–אייישש חבל.. נוספה תגובה אחת
עוברת לפוסט שהשקעתי עליו תגובה כמו שצריך– שוב האתר הזה לא העלה תגובות שלי????
מה הפעם כתבתי???
מנסה לשלוח שוב.
אחרי שעה-תגובות חדשות נראות בפוסט.. אבל התגובה שלי? נסינג.
פותחת פוסט אחר וגם בו מגיבה. אחרי שעתיים עולה תגובה חצויה שלא מובן ממנה כלום.
עזבו תמחקו וזהו למה ככה להרוס תגובה שהשקעתי בה??
צוות האתר. זהו אתר שיתופי. ולפעמים אתן פוגעות בשיתוף של בנות בגלל-כלום!
חבל. אני כותבת תגובות יפות וטובות וכשרות ואתן סתם לא מעלות. אתן יודעות שכתבתי את זה מהלב שלי? ואל תגידו לי עכשיו שזה טעות או לאדעתמה במשך תקופה ארוכה אתן מסננות תגובות שלי ואני לא ירוץ אחריכן בגלל כל כך הרבה
וגם שאני כותבת ביקורת בונה. בנות צריכות לדעת לקבל את זה! מה זה שבפוסט יש רק את התגובות הטובות והמתוקות שאת צודקת ואת נשמה ואת אהובה ואת הכי טובה שיש בעולםםםם
יש תגובות שהן קצת אחרות. כתובות בשפה נקיה. כתובות בעדינות. ביקורת בונה.
רק שאתן נגד התגובות האלה. תומכות בדיכאון של הילדה. ואם ילדה רוצה להראות לה את הדיכי מצד אחר? לא אתן לא מרשות. מעלות רק תגובות תמיכה. רק תגובות שמשקיעות את הילדה עמוק עמוק עמוק למטה.
טוב מנהסתם שגם את זה לא תעלו
באמת חבל אוףףףףףףףףףףףףףףףף

ויקי
100

נשאר לך במקסימום עוד 20 שנה לחיות…

אני זו אני בשם בדוי
100.
מא-ה.
שתי הברות, שלוש אותיות, מילה אחת. שלמה. מושלמת.
מאה זה מושלם. שלם. המספר הכי הכי שיש.
ובואו ניקח את זה למבחנים:)
לרוב, אני לא מקבלת מאה. מספרים בין 80-95 שכיחים אצלי.
כשאני לא לומדת למבחנים, כמובן.
כשאני לומדת, לרוב אקבל מאה.
הבעיה אצלי מתחילה כשאני סומכת יותר מידי על הלמידה לפני המבחן (בשיעורים), ולפני המבחן- על הלמידה בשיעורים.
יוצא מכך- שאני פשוט לא לומדת, רוב הזמן.
לעיתים רחוקות, יום לפני המבחן, כשמתעורר לי המצפון, אני משיגה סיכומים ויושבת חצי שעה-שעה על החומר.
רחוקות מאד.

וגלשתי מהנושא לגמריייייי
אז תהנו לכם, עם המאיות שלכם
ביוש!