תקועה

מרגישה שאני דורכת במקום
אני מרגישה ככה כבר שנתיים
מאז כיתה י"ב, כשהתחוור לי שחיי כבר לא יהיו כ"כ ברורים ואוטומטיים והבנתי שעליי למצא את דרכי הייחודית לי בעצמי ועוד כל מני סופרלטיבים ומילים יפות.
אבל גם כאן יש אין ספור מגבלות. חלק לא מבוטל מהם שרירותיים ואף אבסורדיים לחלוטיין.
וכבר שנה שאני במסגרת שלא מוצאת חן בעיניי. לומדת מקצוע שאני שונאת ולא אעשה בו שום שימוש. נרשמתי מתוך 'צדיקות' מסוימת, חשבתי שסמינר ישקם אותי רוחנית. טעיתי. המקום נחשב 'מודרני' ובכול זאת אני מרגישה כמו גויה בהשוואה לכמות נכבדת מהבנות.
ואני לא יודעת מה לעשות, בעוד רגע תחל השנה השנייה… אני מרגישה שאני רק נאטמת ככול שהזמן עובר, אני כבר לא יודעת מה לחשוב, אין לי ממש איך לחשב מסלול מחדש, יש לי בראש כמה כיווני לימודים שיהלמו את כישוריי יותר, וגם בינייהם איני יודעת להכריע.
ודברים נעשו כ"כ מוזרים בלי קשר אבל זה לא המקום לזה, אתן לא תוכלנה לסייע לי.
גם בנושא עליו כתבתי אין לכן איך לעזור לי, אני רק פורקת קצת תיסכולים דרך הכתיבה.
סליחה אם חפרתי,
בקצה הסרגל.